https://www.mentaliweinberg.co.il https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postd1db3206 <div data-rss-type="text"> <p> <span> עם הזמן למדתי שיש המון שיטות, תיאוריות, אופנים להשיג מטרה. לממש חזון, להגשים חלום </span> </p> <p> <span> דווקא על מיטה בטיפול נמרץ הצלחתי לראות באופן כל כך ברור את העתיד. אפשר לומר שחלמתי באופן מודע. בעצם יצרתי את החזון שלי. בשלב מסוים אפילו שיתפתי אנשים בחלום שלי, כולם התקשו להאמין שזה יקרה. הם היו עסוקים במצבי הנוכחי ולא היו מסוגלים להסתכל קדימה. אני הצלחתי. חייבת להודות שלא ממש ידעתי מה בדיוק יהיה, אבל כבר אז התחלתי להציב לעצמי מטרות ליום שאחרי. נקודת המוצא שלי הייתה – גמר שיקום עוד טרם החל. ועכשיו העתיד הוא ההווה. התובנה המרכזית שהובילה אותי היא שיש לי משימה חשובה ועל מנת שזו תצא לפועל עליי להציב מטרות. </span> </p> <p> <span> משהו בי כאילו הכיר מודלים מתחום הצבת המטרות. אולי למדתי בעבר ולא זכרתי באותה תקופה (טוב בכל זאת עברתי אירוע מוחי). אדוויק לוק פיתח את תיאוריית המטרה (תחום הפסיכולוגיה החברתית). הרעיון המרכזי של התיאוריה הוא שמוטיבציה מגבירים באמצעות תהליך של הצבת מטרות מחד ועיצוב התנהגות שמתאימה לצורך השגתן מאידך. הוא מדבר על כך שהפעילות שלנו בני האנוש בעצם מכוונת על ידי תהליכי חשיבה מודעים. מי שקרא טורים שלי בעבר יודע שבפסיכולוגיה החיובית אנו נותנים מקום לכוח המחשבה. תיאוריית המטרה לא מדברת על ה”הזמנה” של החלום, אלא על האופן שבו ניתן להשיג מטרות. </span> </p> <p> <span> *** </span> </p> <p> <span> אז מה קרה לי ומה הקשר ביני לבין התיאוריה של לוק? </span> </p> <p> <span> ארבעה תנאים צריכים להתקיים על פי לוק לשם השגת תוצאה מנצחת. אספר לכם על השלבים הדרושים באמצעות מקרה הבוחן שלי. </span> </p> <p> <span> קושי המטרה – המטרה הייתה מטרה מאתגרת מאוד, נדרש מאמץ גדול מאוד על מנת להשיג אותה. בפועל השתמשתי בכוח המנטאלי שלי בכדי להשפיע על הגוף ועל הנפש, כלומר, בתפיסה שלי הקושי היה קושי שאוכל להתמודד עימו וזה כבר צעד ראשון לעבר המטרה. </span> </p> <p> <span> ספציפיות המטרה – המטרה שלי הייתה מוגדרת באופן ברור – סמינר במהלך חודש מרץ בבית ציוני אמריקה בפני 120 אנשים שירכשו כרטיס ויגיעו לקבלת פנים מרשימה ועוד תתי מטרות מסודרות וברורות. לוק טוען שלשימוש בכמותיות יש השפעה מכרעת על הסיכוי להשיג את המטרה – צעד שני – DONE. </span> </p> <p> <span> קבלת המטרה קשורה בחיבור להוויה ולהזדהות. הצלחתי בכל רגע נתון לדמיין את עצמי, ידעתי שזה הייעוד שלי. שזו התשוקה שלי ואני לא מתכוונת לוותר על דבר. סימנתי עוד וי. </span> </p> <p> <span> מחויבות למטרה – אם יש במטרה עניין אישי הרי שה’דרייב’ לביצועה עולה מרגע לרגע. כך מימשתי את החלום שלי. </span> </p> <p> <span> *** </span> </p> <p> <span> לאורך כל הדרך היו לי ממש כמו הנחיית המודל: מטרות מיידיות, מטרות ביניים ומטרות סופיות.השבוע ממש התרגשתי ברמה האישית. מפני שחוץ מתיאוריות, אימונים ומשמעת – כל אחד מאיתנו יוכל להצליח יותר, אם תהיה לו תמיכה מהבית, אם יהיה לו לפחות בן אדם אחד שיאמין בו. ואם עדיין לא היה ברור או רק הצטרפת היום לקוראיי אז אכתוב זאת שוב: האיש שלי זה הבן אדם, שמאמין בי יותר ממה שאני לעיתים מאמינה בעצמי והוא מאפשר לי ללמוד, לצמוח, לחלום ולהגשים. לפני כשנה החל להירקם חלום שלו- להיבחר כחבר מועצה במקום מגורנו. מאז שהשתחרר מהצבא היה עסוק בלדאוג לי ולבריאותי, אחר כך היה עסוק בלעזור לי לפתוח עסק ולהתקדם ולא מצא את הזמן לתרום יותר כפי שהיה רוצה בכל מיני תחומים. ביחד יצאנו לדרך. עכשיו היה תורי להיות שם עבורו. וזה הרגיש נהדר. לא הרגשתי חייבת, הרגשתי מקצועית ומנוסה. ידעתי איך מנהלים מטרות ואיך מגיעים לתוצאות. </span> </p> <p> <span> הפעם אספר לכם על השגת יעדים לפי מודל S.M.A.R.T: </span> </p> <p> <span> המטרה של זיו הייתה מאוד ספציפית, מפורטת וברורה (S) – להיבחר כנציג מועצה, להכיר תושבים ולספר להם אודות ייחודיות המפלגה שלו וכיוצא בזה. היא גם הייתה מדידה (M) האם השיג מנדט להיכנס או לא השיג מנדט להיכנס. הוא האמין בעצמו, חי את המתרחש בסביבה ועל כן המטרה שלו הייתה ברת השגה ואפשרית (A). האמת שהיא הייתה מאוד מאתגרת, אבל לנוכח הקולות שהושמעו בשטח אפשר היה לומר עליה שהיא ריאלית ( R). כל מטרה חייבת שיהיה לה תאריך יעד ולמזלנו את התאריך קבעה המדינה 30.10.2018 – זה הסתיים (T). </span> </p> <p> <span> “חזון ללא פעולה הנו רק חלום, פעולה ללא חזון רק מעבירה את הזמן, חזון עם פעולה, יכול לשנות את עולמך” (ג’ואל ברקר). הטור השבוע מוקדש לבעלי האהוב והיקר שבדרך כלל מוצא את הזמן והכוחות לעזור לסובבים אותו (בין אם מכיר אותם ובין אם לא) להגשים את החלומות שלהם ואת המטרות שלהם והפעם כל כך הרבה אנשים מצאו את הזמן ואת הכוחות להחזיר לו באהבה. מצדיעה לך, זיו ווינברג! </span> </p> <p> <span> אז מה היה לנו היום? </span> </p> <p> <span> תחלמו, תציבו מטרות. תיצמדו למודלים, אל תפחדו מכישלונות – פשוט תלמדו מהם ותחשבו מסלול מחדש אם נדרש, תדמיינו את עצמכם משיגים את היעדים ותקיפו את עצמכם באנשים שמסוגלים לראות אתכם גדולים. תהיו טובים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 09:27:13 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postd1db3206 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postaf5730e2 <div data-rss-type="text"> <p> <span> לצמיחה אישית, להתקדמות וליצירת מערכות יחסים חדשות יש מחיר – זה נכון, אנו נדרשים לצאת מ”אזור הנוחות”. מהו אותו אזור? מי הגדיר אותו? מי צריך להגדיר אותו? </span> </p> <p> <span> רוב האנשים שאני פוגשת טוענים שהם שונאים שינויים. אם אנחנו יודעים בוודאות ששינוי מסוים באורח חיינו יאפשר לנו להשיג דברים שחלמנו עליהם למה אנחנו עדיין מפחדים מהשינוי? עד כמה שזה מפתיע את השינוי מבצעים בראש ובראשונה על ידי החשיבה. (בטור הבכורה שלי מהשבוע שעבר הסברתי על ה”בריאה הכפולה”). שינוי מחשבתי גורם לשינוי התנהגותי בדרך אל המטרה שהצבנו לעצמנו. כן, אני יודעת שזה ממש מקומם שכל הזמן אומרים לנו שהכול בראש… אז אני אבחר לומר שכמעט הכל בראש ואם נשכיל להסתכל על ההזדמנות שבשינוי יש אפשרות שנצא לדרך חדשה שתפתח עבורנו דלתות רבות ותאפשר לנו להשיג את מה שתמיד חלמנו עליו – רצינו בכל מאודנו, אך לא הוצאנו אל הפועל. </span> </p> <p> <span>  למה זה קורה? </span> </p> <p> <span> בשפת האימון מדברים על שדונים – כאלה שיושבים לנו על הכתף ומסבירים לנו – למה לא כדאי, מדוע זה לא משתלם, או בקיצור – מפחידים אותנו לקראת כל שינוי. לפעמים אלה הקולות שלנו שמפרטים לנו: שאין לי זמן, אין לי כסף, אין לי יכולת, ולפעמים מדובר באנשים אמיתיים, שחושבים שמה שהם אומרים זו האמת לאמיתה והם “הורגים” לנו את החלומות. היום אני יודעת להקשיב לכל עצה ולקחת ממנה רק מה שמרגיש לי נכון עבורי. אם מישהו חושש משינוי שאני רוצה לעשות הוא רואה את עצמו כמבצע השינוי ואנחנו ממש לא בנויים מאותם ערכים, אמונות ויכולות. </span> </p> <p> <span> גם אירועים משבריים יכולים לייצר לנו הזדמנויות חדשות. כשהחלטתי שאני רוצה להתגרש פגשתי מקרוב את השדונים שלי, הם כל הזמן הציגו נימוקים משכנעים שלא היו מביישים את פרקליט השטן. הם הסבירו לי בצורה רהוטה למה זה לא נכון. נשבעת לכם שזה נשמע כמו: מה את חושבת לעצמך – אף אחד לא ייקח אותך, את לא תסתדרי כלכלית ותהיי תלויה בהורים, להיות גרושה זה סמל סטטוס שלילי והרבה זוגות חברים יעזבו אותך בגלל זה. את תהיי אבודה וגם יהיה לך קשה להתגבר, לא תקבלי תפקידים טובים בצבא כי תהיי חד הורית והרשימה הייתה ארוכה. גם האנשים הקרובים אליי, אנשים שאוהבים אותי באמת, כל הזמן יעצו לי למה לא. אף אחד לא חשב לרגע לעצור ולשאול למה זה נכון ואיך אסתדר ואגדל את הילד המדהים שלי בתוך הקושי שייוצר. </span> </p> <p> <span> אני שמה את הדברים על השולחן: זה מאוד מפחיד לבצע החלטה מהסוג הזה. וגם היום, בראיה לאחור אני בעד לשמור על המשפחה כמקשה אחת, אבל אם באמת הגעתי למסקנה שזה מה שנכון עבורי, איש לא רשאי לומר לי הישארי ב”אזור הנוחות” שלך. לא היה לי נוח. לא היה לי נכון. בשנייה שהחלטתי שאני חזקה, יכולה, יודעת מה טוב בשבילי יצאתי למסע ממקום חיובי ומקדם. התיידדתי עם השדונים שלי והסברתי להם שגם אני עורכת דין ממולחת ויש לי טיעוני נגד מצוינים. הבהרתי להם שזו לא מלחמה, אלא בחירה מודעת והחלטתי לשמור על טוהר המילה בתהליך משום שאני קודם כל מכבדת את עצמי. </span> </p> <p> <span> זוכרים מה אמרו לי השדונים? לא עבד להם. התחתנתי פעם נוספת אחרי שמצאתי חבר לחיים (הוא לא לקח אותי – אני בחרתי בו), הבאתי ילד מדהים נוסף לעולם בגיל 40, גידלתי את בני בכורי לאהבת אדם ואהבת הארץ ולא חסר לו דבר. מעולם לא הרגשתי מתויגת כגרושה, החברים שלי היו שם לאורך כל הדרך (וגם עם הגרוש שלי), ביצעתי תפקידים מדהימים ופורצי דרך בצבא ולא הייתי אבודה – לא היה קשה – היה מורכב ומאתגר. אני יודעת שלא כך הדבר לכולם. השינוי שלי התבצע במחשבה, פעלתי עם רגשות חיוביים ולכן התוצאות היו הכי נכונות עבורי. סמכתי על הכוחות שלי, על היכולות שלי, על האמונה בי ובעצמי – וכן… זו עבודה קשה (אופס… מילה לא טובה – זו עבודה חשובה). אז בואו נתחיל לשאול מה כן, מה נכון, מה מותר, מה אפשרי, מה רצוי, מה ייתכן וכיצד. </span> </p> <p> <span> בואו נפרד מהאי אפשר, מה-לא יכול, מה-אין והשלילי. ניתן לשלול דבר מה ועדיין לדבוק בדרך חיובית שמקדמת מחשבה ועשייה. </span> </p> <p> <span> “הזהר במה שאתה משקה את חלומותיך. השקה אותם בדאגה ופחד והם יצמיחו עשבים שיחנקו את החיים מחלומותיך. השקה אותם באופטימיות ובפתרונות ותקצור הצלחה. תמיד השאר דרוך ומוכן לרגע בו תוכל להפוך בעיה להזדמנות להצלחה” (לאו- צה) </span> </p> <p> <span> שתהיה לכם שבת נפלאה קוראים יקרים! תבחרו תמיד בעצמכם. </span> </p> <p> <span> ** </span> </p> <p> <span> טלי ווינברג הינה הבעלים של ‘מנטאלי – להעז ולטרוף את החיים עם טלי’ – מנטורית לחיים, מאמנת, מרצה ומנחת קבוצות – טל’ 0529255566. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 08:34:54 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postaf5730e2 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post0fb59596 <div data-rss-type="text"> <p> <span> יותם בנזימן כתב בספרו “לסלוח ולא לשכוח” שהסליחה אפשרית כאשר נעשה עוול. הוא מדבר על “פרדוקס הסליחה” – לטענתו “ככל שהעוול גדול יותר כך יש יותר על מה לסלוח. אולם ככל שיש יותר על מה לסלוח כן יש לסליחה פחות הצדקה, משום שהעוול גדול יותר, הפוגע פגע יותר והנפגע נפגע יותר…” « אם כך, נשאלת השאלה: איך אני יכולה לסלוח למי שפגע בי? </span> </p> <p> <span> לעיתים מדובר בפגיעה במזיד ולעיתים אנו פוגעים בהיסח הדעת או כמו שאנו נוהגים לומר – ללא כוונת תחילה. אם לא אסלח מי אהיה? מה אחוש? איזה מחשבות ילוו אותי בחיי? זה טבעי לחוש רגשות שליליים כלפי אדם שפגע בנו, באוטומט שלנו אנחנו “מברכים” אותו. תחשבו על זה. על פי רוב, אנו נוטים לפגוע בחזרה או שאנחנו מתעלמים ומתרחקים מהגורם הרע. רגע אחרי יום הכיפורים ורגע לפני שנשב בסוכה, אני תוהה על קנקנה של המילה הזו, “סליחה”. </span> </p> <p> <span> כשמדברים על סליחה מדברים על תהליך בו אנחנו נפרדים מכעס או מעלבון שנגרם לנו על ידי אדם או גורם כלשהו שפגע בנו, לתפיסתנו. זוהי בעצם החלטה מודעת של שחרור תרעומת, עלבון, רצון לנקמה, כעס וכו’. יש בה משהו חיובי בסליחה הזו. היא עושה טרנספורמציה לרגשות שלנו. זה קשה מאוד אבל אפשר להגיע למקום של אמפתיה כלפי מושא הסליחה. מה שנעשה כבר נעשה, מה שנאמר כבר נאמר, אם אני נפגעתי, אני ורק אני מסתובבת בעולם עם הרגשות השליליים והמטענים שמצטרפים לעלבון וכעס. זה שסלחתי לאדם לא אומר שאין לו אחריות על מעשיו, זה אומר שאני בוחרת באחריות על רגשותיי ועל תחושת הרווחה הנפשית שלי ואפילו על הרווחה הפיזית שלי. לסלוח אין פירושו לשכוח. </span> </p> <p> <span> בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בנושא הסליחה – נמצא קשר בין סליחה ובריאות מנטלית. תנסו להיזכר ברגע מסוים, שבו ממש נעלבתם. כמה עצבים, כמה בכי,כמה צעקות, כמה סיפורים בלופ, כמה השערות, גידופים ועוד – כלומר הגוף שלכם הושפע מהמילים ומהמחשבות שלכם – חוויתם סטרס מטורף! מי צריך את זה? </span> </p> <p> <span> הרבה אנשים חושבים שסליחה מעידה על חולשה, אולם לעניות לדעתי, אדם שבוחר לסלוח יכול לומר על עצמו שהוא חי בעוצמה, שהאגו שלו לא מנהל אותו ושהוא מעריך את עצמו מספיק על מנת להתקדם הלאה בחייו. אני מאחלת לכל אחת ואחד מכם שקודם כל תלמדו לסלוח לעצמכם. כאשר כל אחד מאיתנו יפסיק להוכיח את עצמו ולראות את חצי הכוס הריקה בכל דבר נהיה חזקים ואיתנים, וככאלה יהיה לנו קל הרבה יותר לסלוח לאחרים. אגב, אני לא אומרת שצריך לשכוח הכל, אבל להעניש את עצמנו פעמיים? גם להיעלב וגם להסתובב עם תחושת העלבון בעולם? </span> </p> <p> <span> ביום שבחרתי לסלוח למי שפגע בי נפתחו לפניי מגוון של אפשרויות חדשות, כשהתחלתי לברך במקום לקלל רק בשורות טובות דפקו על הדלת, ביום שהחלטתי שאני לא קורבן של מילים ובטח ובטח לא נותנת לאנשים כוח של אלילים זה הרגע שבו יצאתי לדרך מפרכת של שיקום עצמי, צמיחה והתקדמות. הדרך היתה קשה, תהליך הסליחה בא לידי ביטוי בכל הרבדים. האמת היא שככל שסלחתי יותר ויותר הרגשתי אדם יותר טוב. לא שכחתי מה היה, לעולם לא אשכח מה נאמר, עדיין זוכרת איך נאמרו הדברים ואיך התנהלו העניינים מולי. אני ממש לא יכולה להתעלם מהמחיר ששילמתי על תגובות הגוף והנפש שלי (צריכה להתמודד איתם כל החיים). אבל – וזה אבל גדול – סלחתי, אני סולחת בכדי שאוכל להתנתק ממחשבות שליליות וטורדניות, סולחת כדי לא לחיות בפרנויה שרודפים אחריי, סולחת כי רק אני יכולה להביא את עצמי ברוב הדרי לעולם. </span> </p> <p> <span> תאמינו או לא (תנסו, מקסימום תצליחו) לסליחה יש השפעה על הריפוי שלנו, בין אם זה גופני ובין אם זה נפשי. כאשר אנחנו סולחים אנחנו במקום של ניקוי פנימי ומפתחים חוסן נפשי. המנגינה החדשה שנכניס לחיינו תאפשר לנו לסלוח באמת, עם כוונה, כוונה שתוביל להתחלות חדשות. </span> </p> <p> <span> לפינאלה, הנה שלוש רמות הסליחה לפי הרבי מליובאוויטש: 1. לאחל לאדם שפגע בנו רק טוב – אפילו להתפלל להצלחתו; 2.להפסיק לכעוס – לשחרר; 3.סליחה שלמה – לקבל את הפוגע מחדש, להיות מוכנים לקרבה כבעבר. באופן אישי, אני חושבת שמערכות יחסים בהחלט צריך לשקם, אבל בניגוד לשלב השלישי כפי שהוצג לעיל אפשר גם לבחור שלא להיות במערכת יחסים מחודשת. ממליצה לכם בשלב ראשון לאמץ את השלב הראשון והשני. לא תמיד ניתן לשקם יחסים אבל ההחלטה שאנחנו לא מונעים ממקום של כעס ונקמה זוהי אחת ההחלטות הטובות ביותר שנקבל בחיינו. </span> </p> <p> <span> תהיו אנשים טובים, תראו את האחר, אל תפעלו ממקום של אגו ואם חלילה פגעתם תלמדו לבקש סליחה. תצטרפו לפנתיאון העליון של אנשים שהם בני אדם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 08:27:53 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post0fb59596 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post5fb7b219 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מאז שאני זוכרת את עצמי בחרתי לעשות דברים שאני אוהבת. ממש אוהבת. בחטיבת הביניים השתתפתי בבחירות למועצת התלמידים וניהלנו קמפיין כמו הגדולים. מסע הבחירות כלל: הבטחות, סינגלים ומצע שנכתב בקפידה. הרגשתי שזו פסגת העולם </span> </p> <p> <span> אני זוכרת את האירוע לפרטי פרטים: מצליחה לשמוע את הרחשים, מחיאות הכפיים, קריאות הבוז… אבל בעיקר אני זוכרת שהרגשתי שאני עושה משהו משמעותי וחשוב. אז… באותם ימים לא קראתי לה בשם הנפוץ – תשוקה. אני יודעת בוודאות שהרעיון להיבחר בבחירות דמוקרטיות בער בי. כילדה צעירה היה לי חשוב להשפיע, לעשות עבור האחר, ליצור יש מאין וכן… מודה – רציתי להוביל אנשים, להשפיע עליהם וגם להיות במרכז העניינים. אז… באותם ימים בכל הזדמנות נאמר לי, שהייעוד שלי הוא להיות ראש ממשלה (נשבעת לכם – יש תיעוד בספרי המחזור השונים). היום אני יודעת שמה שהם התכוונו זה שיש לי כישרונות רבים ויכולת להניע ולקדם אנשים. הפוליטיקה לא פגשה אותי, מעולם לא הייתי פוליטיקאית. אני נוהגת לומר את דעתי ואת אשר על ליבי וזה לא תמיד מתקבל יפה במוסדותינו. </span> </p> <p> <span> כל אחד מהילדים שלנו, כל אחד מאיתנו מחפש את המקום הנכון עבורו, את המקום הזה שבו נרגיש שהתשוקה שלנו בוערת בנו ושאנחנו מביאים לידי ביטוי את היכולות והכישרונות שלנו. קן רובינסון טוען שהמקום הנכון הוא נקודת המפגש בין כישרון טבעי למושא תשוקתנו. הדבר הראשון הוא להבין לעומק האם אנחנו מתחברים באופן ממשי ואוהבים את הכישרון שלנו. אני טוענת שנקודת המפגש הזו מושפעת משני גורמים נוספים: הראשון הוא נקודת הזמן במרוץ חיינו והשני הוא מודעות עצמית / הכרה עמוקה של ה”אני” שלי. חיים שלמים התמודדתי על דברים שחשקה בהם נפשי. בין אם זה ועדות שונות, תחרויות משונות, תפקידים בצבא ומסלולים באקדמיה. בכל שלב בחיים שלי ואני בטוחה שגם בכל שלב בחייכם, כשהייתי בתוך הסיטואציה שבחרתי בה (והיא לא נכפתה עליי) הרגשתי שדברתי את התשוקה מגרוני. לא תמיד זה החזיק זמן רב. </span> </p> <p> <span> מכירים את זה שרציתם להשיג משהו ולאחר שהשגתם אותו הרגשתם שזה לא הכי מרגש שיכול להיות? מכירים את זה שבאתם לעולם עם כישרון יוצא דופן ,אבל הוא לא משרת את הצרכים שלכם? אם לא – אז אני שמחה עבורכם. אם כן – עדיין אפשר לחשב מסלול מחדש. יש תחנות בדרך – בכל תחנה אנחנו לומדים, משפרים, משמרים- מקבלים החלטות. יש אנשים שזכו במודעות עצמית גבוהה, אינטואיציה חזקה או איך שלא נבחר לציין את העובדה שהם במקום הנכון שלהם. אחרים נדרשים לעבור תהליכים, לצבור ניסיונות ובהמשך חייהם הם מוצאים את המקום החשוב הזה עבורם. אסור להצטער על העבר, שכן בכל נקודה במסלול המרוצים אנחנו מתחברים יותר ויותר לעצמנו, להבנה העמוקה אודות הייעוד שלנו. יש שיאמרו שאנחנו מצליחים לגעת באושר. </span> </p> <p> <span> לקח לי 12 שנות לימוד, שנים באקדמיה, 25 שנות שרות, נישואין, גירושין, נישואין, גידול ילדים, קורס ועוד הכשרה, אירוע לבבי ואירוע מוחי ורק אז… נזכרתי ברגע הזה על הבמה בחטיבת הביניים “דפנה” בקרית ביאליק בו נבחרתי ליו”ר מועצת התלמידים. </span> </p> <p> <span> מה היה שם שכל כך משמעותי עבורי? </span> </p> <p> <span> הייתי בפרונט, הובלתי צוות, הייתה לי אג’נדה, היו לי חלומות, הייתי מוקפת באנשים והמטרה שלי הייתה להביא טוב לעולם – זו התשוקה שלי מאז ולעולם. וגם הכישרון שלי פגש אותי… היכולת הוורבלית, יכולות התכנון והניהול ולא פחות חשוב: היכולת לאהוב באמת. אז הייתי במקום הנכון. מסלול החיים שלי השתנה בגלל גורמים שתלויים בי ושאינם תלויים בי אולם, המקום ההוא יכול היה לנבא את המקום שלי היום. אני בקידמת הבמה, מלמדת אנשים לחלום בקול רם ולהגשים, יש לי אג’נדה ברורה והמתנה שלי מבורא עולם היא הכישרון שלי להעביר מסר, לאהוב ולהביע אהבה במילים. </span> </p> <p> <span> על פי קן רובינסון ניתן למצוא את המקום הנכון באמצעות 3 עקרונות יסוד: </span> </p> <ol> <li> <span> החיים שלכם ייחודיים – הכירו בכוחות שלכם. </span> </li> <li> <span> אתם יוצרים את חייכם – ניצול ההזדמנויות בדרך תלוי בעיקר בכם ויש לכל אחד מכם דמיון, צריך לראות את הנולד. </span> </li> <li> <span> החיים אורגניים – תהיו פתוחים לחוויות חדשות ותחקרו נתיבים חדשים. </span> </li> </ol> <p> <span> עם תחילת שנת הלימודים אאחל שתקשיבו למה שנאמר ללא מילים: ליכולות של היקרים שלכם, לכישרונות שלהם ותבררו מה הם באמת אוהבים לעשות. תזהו את המקום הנכון של האהובים שלכם ותאפשרו להם להגשים את עצמם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 08:27:51 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post5fb7b219 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postbff4d57f <div data-rss-type="text"> <p> <span> מה לעזאזל אכפת לכם מהחסרונות של האחר? </span> </p> <p> <span> תתארו לעצמכם שהייתם מקבלים כוחות על – מה הייתם עושים איתם? מה לעולם לא הייתם עושים? </span> </p> <p> <span> מוזר הוא, שכל מי ששאלתי אותו את השאלות הללו הצליח לדבר בלי הפסקה על הדברים הנפלאים שהיה עושה. כולם ציינו, שבשום פנים ואופן לא היו מנצלים את הכוחות הללו לדברים רעים או פוגעניים. מוזר. כבר אמרתי? </span> </p> <p> <span> היכולת להביע את עצמנו… כן, כן – היכולת לדבר. זה לא כוח על שקיבלנו? בעיניי כולנו גיבורי על. </span> </p> <p> <span> מי שקורא את הטור שלי בכל שבוע בטח כבר הצליח לנחש – יש הבדל תהומי בין המילים שאנו אומרים לדברים שנעשים בפועל. השבוע התמודדתי עם ילד קטן, הבן שלי, שסיפר לי במילים שלו כמה הוא עצוב לשמוע, שאנשים אומרים על אביו דברים קשים. זה בכלל לא משנה אם זו האמת או בדיה. כשמילה נאמרת, אין לה דרך חזרה. ברור לי שהנסיך שלי לא אמור להיות מעורב, אולם החיים הללו של הכל כאן ועכשיו, בלי מעצורים ובלי פילטרים שמו את האמירות בפרונט – באוזניו, בתוך ליבו. </span> </p> <p> <span> מיד תסתיים לה עונת הבחירות ובינתיים הרשת גועשת, סואנת, רוויה באמירות נוראיות. חבל, עצוב, מאכזב. חשבתי שהתקדמנו וגיליתי שיש דבר כזה להתמודד עם עברייני מקלדת. קל להם להסתתר. קל להם לומר דברים נוראיים על האחר. הם רואים רק את עצמם, מונעים מדחף, לפעמים מפחד. זה ממש לא משנה מה המניע, התוצאה עגומה. </span> </p> <p> <span> הזמר עומר אדם שיתף פעולה עם העברת מסר חשוב באחת מהופעותיו – על הצמיד שחילקו לעשרות אלפי המשתתפים בהופעה כתוב “לשון הרע לא מדבר אליי”. בימינו מדברים על חשיבה חיובית, כוונה, הכלה, מלמדים אותנו לא להניח הנחות ולבחון את האפשרויות השונות לפרשנויות. כתבו את זה לפנינו, חשבו על זה כבר מימים ימימה, הזהירו אותנו עוד טרם הוגשו תביעות של הוצאת דיבה ולשון הרע בבתי משפט: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים, לד יג). </span> </p> <p> <span> לשון הרע הוא דיבור בגנות הזולת ואם כלול בדברים הנאמרים דבר  </span> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%A8" target="_blank"> שקר </a> <span> , המספר אותם נקרא “ </span> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%9D_%D7%A8%D7%A2" target="_blank"> מוציא שם רע </a> <span> ” מה אני בעצם אומרת לכם? חוזרת ואומרת לכם בווריאציות שונות: באמצעות המילים שממלאות את חיינו אנחנו מביאים לידי ביטוי את עצמנו, את החששות שלנו, הפחדים שלנו, היתרונות שלנו. דברו על עצמכם. הביעו את דעתכם. ראשית, שימו לב למה שאתם מרשים לעצמכם לומר ושנית הקשיבו למה שאחרים אומרים לכם. כל אחד מאיתנו מפרש את הדברים באמצעות עולם התוכן שלו וניסיון חייו ועל כן אין לנו באמת שליטה על התגלגלותה של מילה. חבל. </span> </p> <p> <span> אני שומעת על אנשים שנעלבים עד כדי כך, שבעקבות ויכוח לגיטימי מגיעים לסכסוך בלתי הגיוני ובלתי נתפס. מה לעזאזל אכפת לכם מהחסרונות של האחר. למה לא לדבר על עצמכם?, על הטוב שבכם? אין צורך להקטין אדם או מקום ולפגוע בו או בבני משפחתו בשביל להרגיש גדול ומשמעותי. ההתרחשות הזו התחברה לי לספר ארבע ההסכמות שנכתב על ידי דון מיגל רואיס. מדובר בסוג של ספרון שבעיניי יש ללמד בבתי הספר. </span> </p> <p> <span> אז מהן ארבע ההסכמות ואיך הן מתחברות לימים המורכבים שלנו? </span> </p> <p> <span> ההסכם הראשון: שמרו על טוהר המילה – התבטאות שלילית מחלישה אותנו ופוגעת בנו, משום שלמילים, לטענתו של רואיס, יש כוח ותדר עוצמתי. טוהר המילה מתייחס הן לדברים שאנו מייחסים לאחרים והן ל”מחמאות” שאנו נוטים לתת לעצמנו ברגעי משבר. </span> </p> <p> <span> ההסכם השני: אל תיקחו שום דבר באופן אישי – כל התבטאות של אדם היא שלו. אל לנו לייחס את דבריו אלינו בין אם דבר עלינו רעה ובין אם שבח והילל. כשאנו מצליחים לראות את האחר כמו שהוא, מבלי לקחת את הדברים באופן אישי אנו בעצם שומרים על עצמנו מפני פגיעה אישית. </span> </p> <p> <span> ההסכם השלישי: אל תניחו הנחות – יש לכולנו נטייה להניח הנחות ולחשוב שזו האמת. כל אחד מאיתנו מספר את הסיפור שלו, מעביר ביקורת, נותן פרשנויות שונות. ומה אז קורה? אנחנו משתלחים באחר וזורקים חצי רעל, אשר על פי רוב פוגעים בנפשו של אחר. תתחילו לשאול שאלות כדי להבין, לרדת לעומקן של המילים. תפסיקו לתת לדמיון שלכם להוביל אתכם ולהוביל אנשים נוספים לתחתית התהום. השתמשו בדמיון ליצירת עולם יפה ונעים יותר. </span> </p> <p> <span> ההסכם הרביעי: עשו תמיד כמיטב יכולתכם – מכיוון ששלוש ההסכמות הראשונות אינן פשוטות לו לאדם, משום מה קשה לו ליישם אותם. באה ההסכמה הרביעית ומאפשרת להפעיל את התוכנה של ארבע ההסכמות. לא משנה באיזו סיטואציה אתם נמצאים – זכרו שמיטב יכולתכם משתנה ויכולת ההשפעה שלכם על היכולת שלכם נמצאת פעמים רבות בידיים שלכם. </span> </p> <p> <span> בסוף החודש כולנו ניפגש במרכולים, בגן הילדים, בחצר בית הספר או סתם ברחוב. מותר לנו להסכים או לא להסכים בנושאים מסוימים, אבל וזה אבל גדול – מחובתנו לסרב להעברת מסרים פוגעניים שהם לשון הרע. תשמרו על השם הטוב שלכם ועל שמם של הסובבים אתכם. או כמו שאני תמיד אומרת: תהיו טובים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 08:19:40 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postbff4d57f thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postc702db83 <div data-rss-type="text"> <p> <span> אני יכולה לומר בגאווה, שזכיתי לשרת את המדינה שלי. במהלך 25 שנות שרותי נחשפתי ליחידות יוצאות דופן, יחידות בהן פגשתי את מלח הארץ פנים אל מול פנים ולא רק בסיסמאות. פגשתי לוחמים ותומכי לחימה, אנשי ונשות קבע ואזרחים שקשרו גורלם עם צבא ההגנה לישראל – עם מדינת ישראל. אני זוכרת את הרגע שמדי (אז ראש הענף האמון על תחום הטיפול בפרט) התקשרה אליי בחופשת סמסטר ואמרה לי: “את תהיי קצינת הנפגעים של חיל הים”. בעודי מקלידה מילים אלה אני חווה בגופי את ההתנגדות העצומה שהייתה לי. כשם שהתנגדתי נחרצות ולא האמנתי שאוכל לבצע את התפקיד הזה כך התחברתי. הייתה לי הזכות ללוות את המשפחות השכולות של חיל הים. </span> </p> <p> <span> יום הזיכרון עבורי הוא יום של כאב, של געגוע עז לאנשים יקרים שאיבדנו ואנוכי זכיתי להכירם רק במותם. יש חיבורים שלעולם לא אצליח להסביר במילים. זה רק המבט, החיבוק, האנרגיה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אני תמיד אומרת שהתפקיד המשמעותי ביותר שעשיתי בחיי הוא: ראש מדור נפגעים של חיל הים. לנוכח אמירה זו אנשים מגיבים בשתי מילים: “תפקיד קשה”. אחרים אומרים ” בחיים לא הייתי יכול לעשות את התפקיד הזה” ואני מחייכת ויודעת בתוך תוכי שבתוך הסיטואציה עם ישראל חזק , צה”ל מנוסה ( לצערי) ומחלקת נפגעים מכשירה היטב את אנשיה – המציאות של המשפחות השכולות קשה, כואבת ובלתי נתפסת. </span> </p> <p> <span> נציגי צה”ל באשר הם מלווים את המשפחות ממקום של אהבה, חיבור, שליחות ועל כן נכון הוא שזה מורכב, אבל התגובה הראשונית עבורי איננה קשה או לא קשה אלא זכיתי להיות שם עבור המשפחות. לדאבוני לא יכולתי לשנות את האירוע הטראגי, אבל הייתי שם כמיטב יכולתי עבורם. </span> </p> <p> <span> יום הזיכרון עבורי הוא כאמור יום של כאב וגעגוע עז, אך גם יום של של גאווה. אני רוצה לספר לכם שבכל הלוויה, שבעה, אזכרה הרגשתי את עוצמתו של ערך הרעות, ראיתי בעיניים שלי מהי אחווה ואי אפשר היה להתעלם מהחיבוק של המשפחות. אתם בטח מכירים את המשפט “באתי לחזק ויצאתי מחוזק…” – כך היה תמיד. זה לא היה רק במשפחת חיל הים. הכרתי עשרות קצינות נפגעים בחיי ותמיד דברנו על החיבור בין המשפחה לבין חבריו של הנופל/ת. </span> </p> <p> <span> יום הזיכרון עבורי הוא יום של כאב וגעגוע עז, אך גם יום של חשבון נפש ופרספקטיבה. הוא מחבר אותי למקום בו אני נמצאת כיום ומזכיר לי את הערכים שגדלתי עליהם בדמות אהבת חינם וגם את זו שמנגד שנאת חינם. כשם שכולנו מתכנסים ביום הזה החלום שלי הוא שבחיי היום יום נייצר יותר הכלה בכל תחומי החיים. שבאמת נקדש את החיים ונבחר בהם. שנכבד את הנופלים כראוי ובמקביל נכבד את החיים. </span> </p> <p> <span> שנים הטריד אותי החיבור הזה שבין יום הזיכרון ליום העצמאות. לא הרגשתי בנוח לעבור ממצב שבו אני מכילה כל כך הרבה אובדן למקום של שמחה וצהלה. למדתי שכאב מלווה אותך בחיים שלך וצריך לתת לו מקום. ובנוסף לכך יש לנו צורך כעם לדבוק בניצחונות ובתקומה ככוח מניע, אולם הדבר לא יעשה – הזיקוקים לא יופעלו בטרם נכבד כולנו את זכר הנופלים, יקירנו, אשר בזכות ההקרבה שלהם אנחנו כאן. </span> </p> <p> <span> יום הזיכרון עבורי הוא יום של כאב עצום וגעגוע עז. לפעמים בתוך סיטואציה הזויה, מטלטלת ובלתי נתפסת נוצרים דברים יוצאי דופן. אספר לכם השנה על משפחה שהכרתי בנסיבות כואבות בתאריך 10.01.2003, היום בו נפרדנו מניר ניקסון ז”ל. לוחם ביחידה לצלילות תת מימיות של חיל הים. הבן הגדול שלי מכיר את משפחת ניקסון מגיל צעיר מאוד . כאשר סיימתי את תפקידי גל וטל התגייסו בהדרגה לחיל הים ואלינור עדיין שרתה איתי בחיל. אלינור, גל וטל הם אחיו של ניר זכרונו לברכה. ניר ז”ל הוא בנם של אילן ויפית. ועבורי ועבור משפחתי הם חלק בלתי נפרד מאיתנו. אני מכירה את ניר רק מהספדים ומסיפורים ומרגישה כאילו גדלנו יחדיו. </span> </p> <p> <span> נכון הוא שהייתי איתם בשעות קשות מתוקף תפקידי ולאחר מכן מתוקף אהבתי אבל הם, הם היו שם בשבילי. אני לא ידעתי שיש להם תפקיד גם בחיי. כשהתגרשתי הם היו שם עבורי עם אוזן קשבת, באמצעות חיבוק חם עבורי ועבור שחר. הם נכחו בחנוכת הבית החדש שלי, בבר מצווה של שחר. כשהתחתנתי בשנית הם היו שם- כולם התייצבו ביום שמחתי. כשילדתי בשנית יפית הגיעה לראות את מתן חיים וכמו כל סבתא אוהבת הגיעה עם שלל אביזרים לרך הנולד. בשמחות שלי הם שם. </span> </p> <p> <span> אבל הקשר האמיץ עם יפית, אילן והילדים נכח בימים קשים. ימים קשים שלי. אני מקלידה והדמעות זולגות. כמה שעות, כמה שיחות, כמה תמיכה קיבלתי כשחליתי. כמה דאגה, כמה אהבה וכמה כוח קיבלתי מהאנשים המדהימים הללו. השכול לצערי הכיר בינינו – האהבה לשמחתי חיברה אותנו. </span> </p> <p> <span> לא יכולתי לשנות מציאות- יכולתי להיות שם בשבילם – והם היו גם בשבילי. כמו בכל שנה גם השנה שני בניי ואנוכי נגיע לביתם – בית שחווה כאב עצום ושבר, אבל מלא באהבה ואנרגיה של פרגון וראיית האחר ובנייה של אחרים. כמו בכל שנה יהיו אנשים רבים (ואוכל בשפע) וגם פרפר לבן אחד שמגיע כל שנה. השנה הוא גם הפתיע אותי בגינה. </span> </p> <p> <span> שנדע שמחות ואהבה ולא נדע עוד צער וכאב. יש לנו מספיק ממנו והוא לא נעלם לעולם. </span> </p> <p> <span> הטור הזה מוקדש באהבה לחברותיי לדרך קצינות הנפגעים, אשר עושות עבודת קודש ולמשפחות השכולות של חיל הים בפרט וצה”ל בכלל (יש לי קשר מיוחד עם משפחות רבות ונדירות שלעולם תהיינה חלק בלתי נפרד ממני) וכמובן למשפחת ניקסון היקרה. </span> </p> <p> <span> *הכותבת, טלי ווינברג, הינה קצינת נפגעים בדימוס. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 08:14:57 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postc702db83 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post1ca3d0d7 <div data-rss-type="text"> <p> <span> י </span> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> 9.12 דקות, הבוקר. אני מאותגרת לכתוב טור ליום האישה. </a> </p> <p> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> הראש שלי בכלל בטירוף וכל כולו בהפקה שנוסעים אליה כל המשפחה ל’דרום אדום’. מתארגנת ליציאה ותוהה מה עושים עם זה. אבל היי, לא כל יום חוגגים את יום האישה. </a> </p> <p> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> בעצם, מאז שחוויתי את מה שחוויתי… כל יום מבחינתי הוא לגמרי יום האישה. בזכות נשים נפלאות אני עומדת על הרגליים ומחייכת לעולם. אני כל יום חוגגת. את היותי. את היותי אישה עם כל המשתמע מזה ומשתמע המון. נשים – יש לנו כוח ויש לנו עוצמה. לפעמים נדמה לי שאנחנו אפילו לא מספיק מודעות ליכולת האישית של כל אחת מאיתנו או בטח ובטח לעוצמה הבלתי נדלית שיש לכולנו ביחד. </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> זה נכון כל מה שאמרו בחדשות השבוע וכל הנתונים שהציגו בנוגע לפערים בין נשים וגברים. אני בוחרת לדבר על המרכיב האיכותי. לא מתעלמת מהמציאות, אבל אני באמת חושבת שמעבר להבדלים בשכר או למשרות בכירות יש משהו מאוד מעניין ומרתק. </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> יש כל כך הרבה נשים מעוררות השראה – הן אמנם לא מרוויחות משכורות עתק אבל תורמות תרומה משמעותית לקהילה, לעצמן, לנשים אחרות, לאוכלוסיות מיוחדות ולעולם. יש כל כך הרבה נשים שבוחרות לשים את האחר לפני שהם שמות את עצמן במרכז. לא אכנס לויכוח מה נכון יותר או מה נכון באופן כללי – אני יכולה להגיד שבסופו של יום הכל עניין של איזונים, אבל זכות הבחירה עומדת לכל אחד מאיתנו ויש הרבה נשים שאני מכירה וכאלה שעוד אכיר במסגרת המיזם של נשים במרכז העשייה. </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> היום אני מצדיעה לכל הנשים, כלומר גם היום. לנשים שפרצו דרך, לנשים העובדות בחצי משרה, לנשים שלא עובדות, לעצמאיות, לשכירות, לנשים שבחרו לתרום לקהילה ולכל הנשים הנפלאות שמביאות את העוצמות והכשרונות שלהן לכל מי שצריך. מודה לכן אהובות שבחרתן לעשות למען עבור ובשביל. </a> </p> <p> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> יש כל כך הרבה נשים שעברו תלאות, קשיים, משברים וצמחו – ולא רק צמחו אלא אף בחרו לקחת איתן למסע הזה נשים נוספות. אני יכולה להעיד על עצמי שרק בסביבות גיל 40 גיליתי את החברותא הנשית. את הערך שיש בחיבורים בין נשים שחושבות דומה, רואות דברים בצורה מסויימת ועדיין רואות את השונה ופועלות למענו. אני מאחלת לכולנו שנדע לפרגן שנעצים זו את זו, שניתן במה אחת לשניה, שנבין שאין תחרות, יש שפע בעולם, יש מקום לכולן ולכולן ביחד (רק ביחד) אנחנו יכולות להגיע להישגים משמעותיים שישפיעו גם על הדורות הבאים. </a> </p> <p> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> מי שמכיר אותי יודע שאני לא עוסקת בפמיניזם או בנושא של מגדר אני מאמינה באמת שאנחנו יכולות לעשות הכל. ביחד יש לנו כוח של צבא שלם. <br/> בצבא שלנו עושים שלום. <br/> מדגישים אהבה! </a> </p> <p> <a href="https://www.news08.net/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%95/#content" target="_blank"> נשים יקרות… יש לנו כוח ויש לנו עוצמה, לפעמים בחלומות שלי אני רואה את העתיד הורוד. בתמונת העתיד הזו יש אותי ואותך. כל אחת מאיתנו עושה מה שהיא אוהבת, מה שעושה לה טוב. תומכת במי שבחרה באקסטרים ומעצימה ומפרגנת גם למי שלא. בזה אנחנו הכי טובות. בעצם, בהכל. בהכל אנחנו הכי טובות. </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 08:14:55 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post1ca3d0d7 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postf46536e9 <div data-rss-type="text"> <p> <span> בקוד האתי של צה”ל מופיע ערך הרעות. בצבא לערך הזה משמעות הרבה יותר רחבה מהגדרתו המילונית. לפי ויקיפדיה רעות הוא מונח המסמל קשר נפשי עמוק בין שני בני אדם או בין קבוצה מצומצמת של אנשים, שאינו תלוי באינטרסים של אחד מהצדדים. </span> </p> <p> <span> הרעות יכולה להיווצר בשני אופנים מרכזיים: ידידות ארוכת שנים, היוצרת הכרות עמוקה בין הרעים, או מצב המחייב כוחות משותפים וערבות הדדית. ביום יום אנחנו מדברים על חברויות ואצל נשים בולט מאוד נושא החברות הטובות. זה מדהים אבל נושא החברות העסיק אנשי רוח במשך דורות רבים. ממחקרים שנערכו עולה כי חברות קיימת בכל הגילים, אך מאפייניה הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים משתנים עם הגיל. במאמרו: “האתיקה הניקומאכית” הרחיב אריסטו על תורת החברות. </span> </p> <p> <span> אני מודעת לזה שבעידן של פייסבוק, חוגים מרובים , נגישות למפגשים רבי משתתפים אפשר ללכת לאיבוד בהגדרת החברים שלנו. ברור לי שלאנשים יש אינטרסים, שכולנו רוצים להרגיש באופן ממשי אהבה ולהרגיש שייכים. אבל יש גם אהבת חינם שיוצרת חברות מדהימה. אני לא מתעלמת מנושא האינטרס אני רק מציינת שאפשר גם אחרת. </span> </p> <p> <span> לא… אני לא מאלה הדביקיות. חברותיי הקרובות תוכלנה לספר, שאני אני לא מצטיינת ביום יום, בתפיסה שלי לחברות יש ערך עליון. והיא לא מונעת מהרצון לקבל בחזרה. כשהדברים מתנהלים באופן הזה אין לי ספק שההיזון החוזר גדול הרבה יותר ממה שאפשר לחשוב עליו מלכתחילה. הרעיון הוא שהנתינה לטעמי צריכה להיות כנה ונקייה. אין ויכוח על זה שההדדיות מעשירה ומעצימה את חיינו. </span> </p> <p> <span> נחזור רגע לאריסטו – אהבתי את זה שהוא הגדיר חברות כ “יחסי גומלין של רצון טוב בין אנשים, מטעמים של תועלת, הנאה ומעלות טובות”. כלומר, הוא מדבר על שלושה סוגים של חברויות והסוג השלישי : חברות של מעלות טובות הוא בעצם חברות אמת. זוו האג’נדה שלי – תועלת אישית משנית. מסתבר שחשבו על זה הרבה לפניי ואני גאה לומר שהמכנה המשותף של החברויות הללו הואא תפיסת הטוב והתמודדות עם אתגרים גדולים. </span> </p> <p> <span> ולמה נזכרתי בזה היום? בחודש פברואר 2014 נעלבתי ממילים, התאכזבתי מאנשים ונשבר לי הלב תרתי משמע. בנקודת השבר הזו למדתי המון על רעות, חברות, אינטרסים וכל היתר. </span> </p> <p> <span> לאחת המתנות שקיבלתי קוראים שרון. זה שלא הכרנו לפני. שרתנו שנים ארוכות ביחד. לא היה בינינו דבק. מדהים הוא האירוע המשברי שלי הפך להיות חלק בלתי נפרד ממנה. בדרכה שלה – שרון היתה שם איתי ולצידי בכל תהליך ההחלמה / שיקום ולאורך כל הדרך עד עצם היום הזה. גילתי אותה והכרתי צדדים שלה שלא הצלחתי לראות בעבר. האמת היא שמעולם לא חשבתי שנהיה חברות כל כך טובות. הפתעתי את עצמי בעוצמת הרגשות כלפיה. חברה שהיא כמו אחות. בימים אלה היא פושטת מדיה אחרי שנים ארוכות של תרומה משמעותית למדינה שלנו ואני כל כך גאה בה. במקום שבו לא היו אנשים היא היתה בת אדם. החזיקה לי את הפנס כדי שלא אשאר לבד בחושך. הדבר הנפלא הוא שיצרנו חברותא מעצימה. ואם מחקרים אומרים שבילוי עם חברות זה טוב לבריאות מי אנחנו שנתלונן. </span> </p> <p> <span> ועכשיו לנקודה החשובה – בהרצאות שלי אני מצטטת את בעלי שמרבה לומר שמי שאין לו זמן לחברים כשיהיה לו זמן לא יהיו לו חברים ואני ממש מאמינה בזה. אני יכולה לומר בפה מלא שיש אנשים שהופכים עם השנים להיות מכפילי הכוח שלכם, מראה אמיתית, כוח מניע או ‘בסך הכל’ אנשים שהם בני אדם מלאים באהבה וחפצים בטובתכם. </span> </p> <p> <span> תשקיעו במערכות היחסים שלכם (אגב כך גם בזוגיות), תהיו אנשים טובים, תפרגנו כמה שיותר לכמה שיותר אנשים. אז נתחיל בזה שביחד נאחל לשרון האהובה חופשת שחרור מהנה וים של חוויות נפלאות והצלחות בהמשך הדרך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 08:14:52 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postf46536e9 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post72348219 <div data-rss-type="text"> <p> <span> “ככל שתתחבר יותר אל הכוח שבתוכך, כך תוכל להיות משוחרר יותר בכל תחומי חייך” לואיז ל’ היי </span> </p> <p> <span> בשנים האחרונות, מאז שנכנסתי לעולם האימון וה-NLP נחשפתי לאמירות שבעבר נראו לי לא הגיוניות. האמירות הללו עם הזמן פגשו אותי בחיי. זה נשמע לא הגיוני שיש לי או לך כוח ריפוי. אז אולי נחפש מילים אחרות כדי לייצג את העניין הזה, האם אתם מאמינים שאדם יכול להפסיק את מחשבותיו הישנות, ההרסניות, הקורבניות? </span> </p> <p> <span> אין ויכוח על זה שזה אפשרי, אפשר לנהל ויכוח סוער על איך אפשר לעשות את זה. אני נוטלת כמות בלתי מוסברת של כדורים, אבל אני בוחרת להיות בריאה. המחשבה שלי מרפאה אותי. תאמינו או לא ככל שאני נותנת לעצמי מקום בחיי, ככל שאני יוצאת ממעגל הדאגה ונוכחת באופן מאסיבי במעגל ההשפעה אפילו תוצאות הבדיקות שלי משתפרות. החיים שלנו מורכבים ממעגלים, אנחנו מושפעים, שומעים, נחשפים. החיים שלנו במדינת ישראל עשירים בחדשות, בדאגות, בטרדות. אנחנו, אלה שחיים כאן את החיים האלה נוטים לקחת ללב, לכאוב, להיעצב. אנחנו רגישים. וזה חשוב. אבל אנחנו חייבים לפתח מנגנון שיפקח על העומס, הסטרס שמשפיע על הבריאות שלנו. </span> </p> <p> <span> התשובות לכל השאלות שאי פעם נשאל את עצמנו מצויות בתוכנו, יש לנו חוכמה פנימית שעלינו לאפשר לה להגיח לעולם ולתרום את חלקה המשמעותי לחיינו. אנשים תמיד מחפשים תשובות אצל האחר, מניחים הנחות או מנסים להניע אנשים אחרים לפעולה לפי אמות המידה שלהם. אחד הדברים שלמדתי זה שחוסן מנטאלי מורכב מרבדים רבים ולכל אחד מאיתנו יש יכולת התמודדות אחרות. <br/> כשאני אומרת שאני לא מסוגלת, לא יכולה, לא יודעת אני לא מאפשרת לחוכמה הפנימית שלי לבוא לידי ביטוי. אני חושבת שזה בעצם סוג של אהבה עצמית. כשאתה באמת אוהב משהו תעשה הכל על מנת להגן עליו / לשמור עליו, לא תעשה במזיד דבר בכדי לפגוע בו. אז אם אתה פוגע בעצמך… כדאי לעצור לרגע ולבדוק עד כמה אני אוהב את עצמי ומדוע. כן, לבדוק את הדברים לעומק. </span> </p> <p> <span> היום קראתי בפוסט שמישהי השתתפה בסדנא של מספר מפגשים והמפגשים הללו השפיעו על חייה עד מאוד, כך היא מדווחת – תחושה שלה. מיד בתגובות כתבו לה אמירות מרושעות , מזלזלות – בעבר הייתי נפגעת בשבילה. היום אני מאחלת לאותם אנשים שימצאו מקום שיכיל אותם ויאפשר להם לראות את עצמם. אולי אז הם יוכלו גם להרגיש יותר טוב עם עצמם. הם זורקים רעל… ובעצם ( ואני לא מניחה הנחה) שווה שיבדקו יפה זה פוגש אותם ולמה כל כך מתסכל אותם לדעת שמישהו הצליח לעשות שינוי בחייו. <br/> ניתן למצוא יותר ויותר מחקרים שמבליטים את הקשר בין האופן שבו המוח שלנו חושב לבין האופן שבו הגוף שלנו מגיב. אפשר בהחלט להשתמש במוח כשם שמשתמשים בשלט על מנת לכוון תחנה או להתאים את עוצמת הקול בטלוויזיה. הרעיון המרכזי הוא שהדיוק הזה שלנו ישפיע ישירות על תגובות הגוף. לא מאמינים… תחשבו רגע על סיטואציה שבה אנחנו נזכרים ברגע עצוב והדמעה מגיחה לה. כשאנחנו נזכרים אנחנו לעיתים ממש חווים את החוויה שנותרה בזיכרון. </span> </p> <p> <span> אם אתם זקוקים ממליצה לכם בחום לקבל טיפול תרופתי, מונע , אלטרנטיבי או כל מה שנכון עבורכם ובנוסף השתמשו בראש שלכם בכדי לקדם את הבריאות הגופנית שלכם. ועוד קצת חומר למחשבה – בטוחני ששמעתם על אפקט הפלצבו – אם לא אז בקצרה… בלא מעט ניסויים ומחקרים ניתנות לחולים תרופות דמה. מה שהשפיע בפועל על החולה זה האמונה בדבר היכולת של התרופה להשפיע על מצבו הרפואי ולא התרופה עצמה. </span> </p> <p> <span> מה אפשר לעשות? <br/> – לחשוב חיובי כבר אמרנו? נכון, אז נאמר שוב. <br/> – לחפש את היש ואת הכן. הפכו את המילה אין לראשי תיבות: אם יש ניתן. <br/> – כתבו הודיות על בסיס יומי. כשיצרתי מחברת הנקראת 365 ימים של הודיה והכרת הטוב ידעתי שיש כוח עצום להודיה , אולם בפועל אני מבינה שהכוח בהודיה הוא בלתי ניתן לתיאור. <br/> – קבעו לעצמכם מטרות – תאמינו או לא אבל אנשים שמאמינים שלחיים שלהם יש משמעות הם אנשים בריאים יותר. <br/> – תתנדבו בקהילה – הנתינה מעצימה, נותנת ערך ומשמעות . <br/> – תדבקו באופטימיות היא מחזקת את המערכת החיסונית בגוף. <br/> – תצחקו כמה שיותר, אומרים שצחוק מפחית את הסיכון למחלת לב – אמנם אצלי זה לא כל כך עבד… אבל הסטרס בהחלט פגע לי בלב. תנסו תמיד לחייך. </span> </p> <p> <span> קוראים יקרים שלי לכל אחד מאיתנו יש את האפשרות להשפיע על בריאתו הנפשית והגופנית. אי אפשר לשנות את המציאות אבל בהחלט ניתן לשנות את התגובות שלנו למתרחש. לחייכם. לחיי הבריאות של כולנו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 08:14:50 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post72348219 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post99b9e72e <div data-rss-type="text"> <p> <span> למי אתם מקשיבים באמת? האם אתם שומעים את הדברים שנאמרים לכם או שאתם מקשיבים למה שנאמר לכם? </span> </p> <p> <span>   </span> <span> בשבוע שעבר התחלתי קורס נוסף במסגרת ההתפתחות האישית שלי “מיינדפולנס”. הרעיון המרכזי הוא שבאמצעות מיינדפולנס ניתן להקדיש תשומת לב למתרחש ברגע זה, על מנת לקבל את המצב כמו שהוא מבלי לשפוט אותו. אחרי המפגש הראשון הבנתי שכשאני לא ממש שמה לב למה שנאמר או אפילו למה שאני אוכלת, אני מפספסת עולם ומלואו. לפתע הבחנתי, שאנשים סביבי ממש לא מקשיבים אחד לשני. נפגשים, משדרים, בקושי קולטים וממשיכים הלאה. ככל שהעמקתי בנושא הבנתי שהקשבה אמיתית היא בכלל לא מיומנות! היא אומנות! </span> </p> <p> <span> הקשבה מעודדת פתיחות ושיתוף. כל כך הרבה פעמים נפגשתי עם אנשים שהיה להם צורך לשתף, פשוט חיפשו מישהו שיקשיב להם. אני נשבעת לכם שלא עשיתי שום קסם. בסך הכל מיקדתי את תשומת הלב שלי למילים שנאמרו, לשפת הגוף, לאינטונאציה. ניסיתי לבדוק מבלי להניח הנחות מה באמת רוצה אותו אדם לומר לי – או ליתר דיוק: לעצמו. ואז מבלי שעשיתי דבר זכיתי לחיבוק. “את לא מבינה כמה עזרת לי!! תודה!! ואוו!”, היו התגובות. אני מכנה זאת להקשיב מכל הלב ובאהבה. </span> </p> <p> <span> כאשר אדם מבטא את עצמו בביטחון ובפתיחות הוא “מנקה” את הדברים שהקשו עליו, הציקו לו, כאבו לו. המפגש הזה מאפשר לאדם להבין את עצמו טוב יותר ואז בכוחות עצמו להגיע לתשובות אופטימיות לשאלות, ששאל אחרים. התשובות הנכונות ביותר והטובות ביותר נמצאות בתוכנו. זה נכון ואני לא יכולה להתעלם מהעובדה שגם “מכל מלמדיי השכלתי”, אבל גם כשאני לומד אני צריך להקשיב הקשבה עמוקה לעומד מולי ולהקשיב הקשבה יתרה לרחשי ליבי.רק אני יודע מה הכי טוב והכי נכון עבורי. </span> </p> <p> <span> במנדרינית מתייחסים למי שמסוגל להקשיב כבעל מעלה מוסרית, יכולת ההקשבה נחשבת כסגולה לחוכמה. כשאנחנו מקשיבים אנחנו באמת נוכחים. במלוא מובן המילה. ההקשבה הינה תהליך קוגניטיבי ורגשי שבאמצעותו אנחנו יכולים לקבל מידע גם על הדברים שמעבר למילים למשל: רגשות, צרכים, אנרגיות. פעמים רבות מה שלא נאמר חשוב הרבה יותר. ההקשבה דורשת מאיתנו ריכוז רב ותשומת לב. </span> </p> <p> <span>  מה באמת קורה לנו? </span> </p> <p> <span> ראשית, אנחנו שומעים את מה שנאמר לנו ומחכים לשנייה בה נוכל “לדחוף” את הסיפור שלנו. אנחנו קוטעים את האדם העומד מולנו בכדי לשתף במה שקרה לנו, מה זה מזכיר לנו, מה היה לנו. הפתרון: תתמקדו במה שמועבר לכם, תתרגלו להקשיב לסיפור אחד ותנסו אט אט להיפרד מההרגל של הטמעת הצד שלכם. אם לא הבאתם דוגמא או משפט כנגד דברים שנאמרו זה לא אומר עליכם שום דבר רע. נהפוך הוא. </span> </p> <p> <span> שנית, יש לנו משום מה בעיה עם רגשות. כשמישהו מביע רגש או תחושה קשה אנחנו נוטים לחשוב עליו כל מיני מחשבות לא מפרגנות… אפילו מתמללים את זה עד כדי ביטול הרגש שעולה (כמה פעמים שמעתם את המשפט זה רק בראש שלך…?). הפתרון: תעודדו, תחזקו. לא, אני לא מבקשת לעודד קורבנות, אני דורשת לגלות הבנה שזו התחושה של מי שעומד מולכם. משפט כמו אני מבינה שנפגעת מאפשר שיח התחלתי, משפט כמו אני לא מבינה מה נפגעת בכלל מנציח את תחושת הפגיעות. </span> </p> <p> <span> שלישית, מרביתנו עובדים בבית המשפט העליון. אנחנו שופטים, מעבירים ביקורת וחורצים גורלות. אנשים לפעמים לא משתפים את האחר, משום שאינם סומכים על הקשבה מלאה ומבינים שהדברים שלהם יזכו לביקורת נוקבת. </span> </p> <p> <span> הפתרון: תעודדו, תחזקו ותפסיקו להאשים. אין כאן טעות הגהה, זה בדיוק כמו התגובה שלנו לרגשות – יש שם שיפוטיות וביקורת. אם אדם לא הצליח אל תאמרו “אמרתי לך”. כמה פעמים אמרו לכם שאתם יהירים מידי, פזיזים מידי, לא בזמן הנכון וכו’. אני בטוחה שגם אתם הייתם מעדיפים השתתפות כנה והבנה. </span> </p> <p> <span> ודבר אחרון: כולנו יועצים, לכולנו הפתרונות וכולנו יודעים בדיוק מה צריך להיאמר, איך צריך היה לפעול, אפילו איזה הרכב היה צריך לפתוח את המשחק. כולנו מצטייני דיקאן כשזה נוגע לאחרים. נכון הוא שפעמים רבות אנחנו מייצרים פתרונות לאחרים כדי לקדם אותם, לעזור להם. אממה? הפתרון יכול להיות הקשבה. אם נקשיב באמת ולא נמהר, אם נבין לעומקו את הקושי של העומד מולנו נוכל לאפשר לו להתמודד עם הקושי ולייצר פתרונות מעולים. </span> </p> <p> <span> הקשבה אמיתית, או כמו שכבר אמרתי להקשיב מכל הלב ובאהבה דורשת מאמץ עילאי, אולם לאחר שמתרגלים אותה היא הופכת להיות דיירת קבע במודעות שלנו וכך גם בחיינו. יש מחסומים רבים שעשויים לפגום בהקשבה – ויש אותנו – אותך ואותי שיכולים כל פעם להתגבר על מחסום נוסף ולהשפיע על חייהם של אנשים. זו הסיבה שאני כל כך אוהבת לאמן. אנשים ‘עושים היכרות’ עם עצמם ומבינים שיש להם כוחות על בכל הנוגע למציאת פתרונות נכונים עבורם. </span> </p> <p> <span> תקשיבו, תקשיבו ללב שלכם, לסובבים אתכם, לטבע. תיהנו מהנוכחות שלכם בכל רגע נתון. </span> </p> <p> <span> הכותבת, טלי ווינברג הינה מנטורית לחיים, מאמנת, מרצה, מנחת סדנאות ומגשרת. פייסבוק: מנטאלי – להעז ולטרוף את החיים עם טלי. פניות במייל: TALIWEINBERG2017@GMAIL.COM או בטל’ 052-9255566 </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:57:17 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post99b9e72e thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postbd20b48b <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עוצמה נשית מייצרת העצמה ומבחינתי כולנו ‘אורקות’ – מכפילות כוח! </span> </p> <p> <span> כמה שהאמונות שלנו והתפיסות המוטמעות בנו גורמות לנו לפספוס אדיר. אנחנו מתקבעים על עמדה או דיעה ופשוט לא רואים אופציות נוספות. לפעמים הברור מאליו נמצא ממש לנגד עיננו אולם הוא בלתי נראה. אנחנו די מקובעים או ליתר דיוק ההרגלים שלנו, האסטרטגיות המוטמעות בנו תופסות פיקוד ולא מאפשרות לנו להפעיל גמישות מחשבתית. </span> </p> <p> <span> ברוב שנות חיי הבוגרים הרגשתי שאני בעולם גברי. ככה זה כשאת בצבא כל כך הרבה שנים ובנוסף לכך משרתת ביחידות לוחמות. בראייה לאחור דווקא בעולם המקצועי שלי היו המון נשים, אולם הפוקוס היה על הפיקוד שרובו המכריע היה גברי. </span> </p> <p> <span> כשילדתי את בני הקטן מתן חיים הצטרפתי לקבוצת נשים בגדרה. אני זוכרת שקצת זעזעתי חלק מהאימהות כשאמרתי בכנות האופיינית לי, שאני לא כל כך אוהבת נשים… משהו בתפיסה שלי אודות הקשרים ביניהן היה מאוד מוטעה. את זה אני יודעת לומר היום. </span> </p> <p> <span> כשיצאתי לאזרחות לא כל כך הבנתי איך מתחברים לכל כך הרבה נשים ומה המשמעות של החיבור הזה. בראש שלי התנחלה מחשבה שכל אחת עסוקה בעצמה. ומודה שגם היתה לי אמונה שנשים לא מפרגנות. לקח לי זמן להבין עד כמה אנחנו מכפילות כוח. וכשאני אומרת שלקח לי זמן אני מתכוונת הרבה זמן, משום שהשיפוטיות שלי ותפיסת העולם שלי באמצעות המפה שלי ( הצודקת והנכונה לתפיסתי) גרמה לי לפספס כל כך הרבה דברים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לכל אחת מאתנו יש את טביעת האצבע הייחודית שלה, את האור שלה, החוזקה שלה וכשאנחנו משתמשות בזה על מנת לעזור לאחרות, האחד ועוד אחד פתאום שווה לאינסוף. </span> </p> <p> <span> כשהבטתי מהצד על החיבור בין הגברים שמתי לב שבמנוע ההפעלה שלהם יש את התיכנות הזה.. לעזור…”אח שלי… מה אני יכול לעזור לך?”. כשהקשבתי לשיחות רבות בהן השתתפתי התמוגגתי מהאופן שבו כל אחד מהיושבים ( רוב גברי) יודעי לדייק את מה שהוא רוצה עבור עצמו ומבקש זאת בקול רם.  בלי להתבייש – </span> </p> <p> <span> אני זוכרת את עצמי אומרת לעצמי בלב, שגם אני רוצה לפעול ממקום כל כך פשוט עבורי. לא יודעת מה אתכן – ברוב הפעמים חשבתי על מה יחשבו עליי אם אבקש עבורי, לעשות למען האחר היה הגיוני. </span> </p> <p> <span> כשהגעתי לאורקה – לפני מספר שנים והכרתי את אורלי כרמון הבנתי שעל המודל הזה שלה חלמתי . זה מה שאני רוצה לעצמי. </span> </p> <p> <span> מנהיגות, השפעה וקשרים הם הערכים המובילים בקבוצה ומבחינתי מדובר ברשת קשרים מטורפת!!!! של נשים ישראליות מכל העולם. ברגע שהצטרפתי  </span> <a href="https://www.facebook.com/groups/ORCA.Global.IsraeliWomenNetwork" target="_blank"> בפייסבוק לקבוצה </a> <span>  מהר מאד הוכפל כוחי באמצעות נשים עוצמתיות ופתאום גם לי הרגיש טבעי לקבל באהבה פרגון והכוונה. בכל סיטואציה נשאלתי על ידי אחרות במה אוכל לעזור לך… וזה עובד. </span> </p> <p> <span> זה מדהים עד כמה החיבורים הללו מייצרים אדוות של הצלחות. </span> </p> <p> <span> בשנה שעברה בעקבות פנייה של אורלי כרמון העברתי הרצאה בנושא מכפילת כוח בכנס נשים מנהיגות בקנדה והתוצאות לא אחרו לבוא, נכון שעשיתי הכנה טובה. כן למדתי לבדוק מה חשוב לי ומה נכון עבורי ועדיין השארתי מקום רב לגמישות מחשבתית משום שיש כל כך הרבה דברים שאני לא יודעת שאני לא יודעת. </span> </p> <p> <span> לא ידעתי עד כמה החיבור הזה לנשים עוצמתיות ישפיע על תפיסת חיי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בשבוע שעבר חזרתי מכנס שהפיקה אורלי בגאורגיה. כנס בנושא מנהיגות וחדשנות והפעם הכנס שולב גם עם טיולים וחוויות. יצרנו קשרים, קיבלנו השראה, למדנו דברים חדשים ונהנינו מהדרך. </span> </p> <p> <span> בגאורגיה הרצתי על מנהיגות פנומנטלית – איך לייצר מטרות, לטייב אותן, לעבוד על המיינדסט ובאמצעות תהליך סדור לפרוץ את גבולות האני. לנוכח הצלחת ההרצאה אני פותחת קורס של מנהיגות פנומנטלית בזום – אייך לייצר נקודת זינוק משמעותית בחיים ובעסקים. ברור לכן מי נתנו לי את הרעיון…. </span> </p> <p> <span> ממליצה בחום להיכנס לפייסבוק ולהצטרף לעשרות אלפי נשים שכבר אתנו, אגב לנשות העסקים יש גם אורקה ביזניס . </span> </p> <p> <span> כשאמרתי שקהילת נשים יכולה לייצר כוח של תחנת כוח אמרתי זאת מניסיון אישי! בזכות נשים מדהימות בקהילה הזו ואורלי כרמון בראשה הגעתי למקומות שחלמתי עליהם ואף יותר מכך. </span> </p> <p> <span> אז במסגרת העוצמה הזו יש גם אורקה אקדמי ואנחנו לומדות ומתפתחות ואני פותחת את קורס מספר 100 !!! של העוצמה הנשית הזו – קורס פרקטישינר NLP לנשים ישראליות מכל העולם בזום. פרפקט עבורי ומרגש – מוזמנות להצטרף אלינו לקורס. </span> </p> <p> <span> כמה אמונות ותפיסות לו לאדם וכמה הפתעות נוכל לייצר עבור עצמנו אם רק נסכים להבין שאנחנו לא יודעים את מה שאנחנו לא יודעים. </span> </p> <p> <span> לחיי ההצלחות של כולנו. </span> </p> <p> <span> ◼️ לקבוצת החדשות בגדרה והסביבה  </span> <a href="https://chat.whatsapp.com/DrpCKmSsd8xHwRvVZK9XWB" target="_blank"> לחצו כאן </a> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> – הכותבת: טלי ווינברג מאמנת בכירה מוסמכת, טריינר NLP  הבעלים של מנטאלי – בית הספר להכשרת מאמנים ומנחי NLP, מרצה בארץ ובעולם בנושאים מגוונים, מלווה מנהלים ומעבירה קורסים לדרגים השונים בחברות וארגונים </span> </p> <p> <span> 0529255566 |  </span> <a href="https://www.mentaliweinberg.co.il/" target="_blank"> https://www.mentaliweinberg.co.il/ </a> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:57:14 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postbd20b48b thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post3a0bc530 <div data-rss-type="text"> <p> <span> עצרתי לרגע. ניסיתי לשחזר את הנתונים על המסך. ניסיתי להבין באמת מה קורה כאן. אנשים חולים , אנשים שאני מכירה נמצאים בבידוד, אנשים אחרים שאני מכירה מוחים ברחובות ולצערי לא מעט אנשים שאני מכירה מתקשים לסיים את החודש. ויש גם אנשים שלכאורה מבחינה כלכלית ובריאותית (בריאים בגופם) אבל הנפש שלהם… זה כבר סיפור אחר. עד כמה שאנחנו ביחד ועדיין יש כל כך הרבה בדידות – כל כך הרבה קשיים ואתגרים. אני יודעת שזה יכול להישמע או להרגיש מתנשא, אבל באמת שהמחשבות שלנו, הרגשות שלנו והפעולות שלנו הן אלה שיובילו אותנו – הייתי רוצה שהם יובילו את כולם לחוף מבטחים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הקורונה הזו הוציאה ממני הרבה רגשות – ואני לא מתביישת לכתוב שהיא העירה בי פחד גדול מאוד . אחרי שיצאתי משיקום לב פחדתי שהלב שלי יפסיק לעבוד, אחרי שיצאתי משיקום בעקבות ארוע מוחי חששתי שזה יקרה לי שוב והפעם לא יהיה לי מזל או לא תהיה לי השגחה עליונה כפי שאני חשה כיום. בקיצור פחדתי למות, אז הפסקתי לחיות. בעודי בחיים. ועכשיו המצב הזה שיתק אותי, סגר ראשון מעל חודשיים בבית, מנקה כל שקית מהסופר, חושדת בכל אדם כחולה פוטנציאלי שידביק אותי. הייתי בהיסטריה. לא עבדתי. עד שלקחתי נשימה עמוקה ואת כל מה שלמדתי בחיי ( ותאמינו לי זה לא מעט) וחישבתי מסלול מחדש. לא שאלתי מה הקורונה באה ללמד אותי… החלטתי שאני אומר לה מה אני הולכת ללמד אותה, אותי ואת הסובבים אותי. </span> </p> <p> <span> אני בוחרת לחיות בזכות הנסיבות. משפיעה ומגדילה את מעגל ההשפעה שלי, למעגל הדאגה דואגת התקשורת. </span> </p> <p> <span> אז הנה סגר שני בפתח ערב ראש השנה, שולחן חג מצומצם באנשים – משפחה גרעינית ולב מתפוצץ מרצון לחבק ולנשק. </span> </p> <p> <span> אני מזהה את הטריגרים ובוחרת להתמקד במה אני כן יכולה לעשות. מה שאינני יכולה זה רק מה שלא בשליטתי. מחדדת את המוח, מפשילה שרוולים ויודעת שיש לא מעט דברים נפלאים שאעשה בתקופה הקרובה. אז מה אמליץ לכם באהבה? </span> </p> <p> <span> תיקחו מה שמדבר אליכם… </span> </p> <p> <span> 10 טיפים שעובדים בוודאות </span> </p> <ul> <li> <span> להיצמד לריטואלים וללוחות זמנים. </span> </li> <li> <span> להשקיע בקשרים חברתיים מבלי לייצר מגע פיזי. </span> </li> <li> <span> להתחבר לנפלאות הטכנולוגיה ולעידן החדש- תבדקו מה יכול לקדם אתכם. </span> </li> <li> <span> לחשב מסלול מחדש (אם צריך) בנושא פרנסה – לכל אחד מאיתנו יש כשרון. </span> </li> <li> <span> להכין את מפת הסגר שלכם. אתם האוצר. שימו עליה את מה שיעשה לכם טוב. </span> </li> <li> <span> לוותר לעצמכם על פרפקציוניזם – זומים לכל הילדים, ‘טרפת’ , ‘שגעת’ וכו’ – תחליטו מה כן ומה לא וכיצד. בלי נקיפות מצפון. </span> </li> <li> <span> לעשות פעילות גופנית – כמה שאפשר – אני לא דוגמא טובה… </span> </li> <li> <span> לשים פוקוס על היש, על הקיים ועל הטוב. </span> </li> <li> <span> להישאר אנשים טובים ותסתכלו סביב יש הרבה אנשים שמילה טובה ותשומת לב יכולים להציל את חייהם. </span> </li> <li> <span> תכננו את היום שאחרי גם אם קשה לראותו באופק. </span> </li> </ul> <p> <span> אתם יודעים מה… תנסו להימנע גם מרעלים חיצוניים, תקשורת, הודעות מפחידות. תתחברו לדברים הטובים. וכן… עד כמה שזה מתסכל, מבלבל והזוי – אנא, שימרו על הכללים. החלטתי לשים פוקוס על הטוב – 21 ימים יהיה בסדר בסגר. יכולים ומוזמנים להצטרף אליי לקבוצת וואטסאפ בתשלום סימלי –  </span> <a href="https://fb.me/e/3ZTxAxVgL" target="_blank"> https://fb.me/e/3ZTxAxVgL </a> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:57:12 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post3a0bc530 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post613495c4 <div data-rss-type="text"> <p> <span> בשנים האחרונות הצלחתי לעשות סדר בהמון דברים בחיים שלי. לא רק סדר בארון או סדר במגירות. עד כמה שזה ישמע מוזר עשיתי ‘סדר’ גם בחברויות. הרעיון המרכזי לא קשור בפנקסנות, אבל המסלול שעברתי בחיי לימד אותי שיש אנשים שלא יודעים לפרגן </span> </p> <p> <span> אם נבדוק לרגע מה ההגדרה המילונית של המילה פרגון נגלה שמדובר במונח לא רשמי בעברית מודרנית, ובמושג נפוץ בתרבות הישראלית. בתכ’לס זו פעולה חיובית של אהדה, בחירה בעידוד ובתמיכה באדם. הרעיון המסדר הוא מתן הרגשה טובה, הבעת שמחה אמיתית וכנה והעברת תחושה של אמפטיה. כשאנו משתמשים בצורת הפועל של המילה ‘לפרגן’ אנחנו בעצם נותנים חיזוק לאדם מסוים, חברה, צוות וכיוצא בזה – בלי שום מניע נסתר. (המקור של המילה דרך אגב הוא מיידיש). למדתי, שמי שמסוגל לפרגן הוא אדם מלא באהבה פנימית ואינו נמצא בתחרות מתמדת מול האחר. המילה קנאה כמעט נעלמת מהלקסיקון כשמדברים על פרגון – המילים נאמרות בכנות ומתוך מטרה לקדם ולהריע. אז אתם שואלים את עצמכם מה זה אומר עליי? האם אני צריכה שיריעו לי כל היום? אז זהו, שלא.! אני קודם כל מפרגנת לעצמי. ולגבי הסובבים אותי, חשוב לי שהביקורתיות לא תהיה ראשונה במעלה. </span> </p> <p> <span> חשוב לי שאנשים ימצאו את המילים הטובות באופן שבו נשלפות להן המילים המרעילות. מעציב אותי שאנשים רואים בהצלחתו של אחר איום במקום לשאול את עצמם מה הם יכולים ללמוד ממי שכבר הצליח. זו לא בושה להסתכל על מישהו ולומר: “הבן אדם הזה הוא מודל עבורי”. פרגון בימנו זה לא רק התייחסות אוהדת להצלחתו של מאן דהוא, אלא התייחסות לאופן שאנו תופסים את עצמנו ואחרים ככאלה שמפרגנים או שלא מפרגנים. אז נפרדתי מאי אלו אנשים באהבה. אני מפרגנת להם ומאחלת להם לחיות את חייהם כפי שהם בוחרים ומפרגנת לי להיות בחברת אנשים שמקדמים אותי, שמעצימים אותי ועושים לי טוב על הנשמה. בעבר דיברנו על הודיה והכרת הטוב והאופן שבו הכרת תודה מקדמת אותנו ומאפשרת לנו לחיות את חיינו בשלווה גדולה יותר. כך גם הפרגון, יש לו תרומה משמעותית בחיינו. כשאנחנו משתמשים במילים חיוביות שמקדמות אותנו אנחנו בעצם מזרימים סוג של אנרגיה חיובית. </span> </p> <p> <span> תחשבו על הפרגון כמנוע איכותי שדוחף קדימה ומניע אותנו. כשאנחנו בתהליך שמורגשת בו התקדמות המוטיבציה שלנו עולה. וכשהמוטיבציה שלנו עולה ואנו משיגים הישגים אנחנו חושבים שאנחנו מאושרים יותר (לא יודעת לומר שאנחנו באמת מאושרים). הפרגון הוא כמו סוג של משוב שמחזק לנו את הביטחון העצמי. כשמישהו אומר לי כל הכבוד, יישר כוח, ממש נפלא, אני מסתכלת בגאווה על הדרך שעשיתי ומקבלת הן ‘דרייב’ להמשך הדרך והן ביטחון להמשיך ולפעול. הפרגון הזה פוגש אותנו בכל מקום, ואתם יודעים מה… במערכות יחסים הוא ממש נדרש שלא לומר מחויב במציאות. כשאנחנו יודעים לתת לכל אחד מהצדדים את האוויר לו הוא זקוק, את החיבוק, את התמיכה, את האהבה – שני הצדדים מרוויחים. מה אני מבקשת מכם? שתהיו נדיבים? שתהיו בטוחים בעצמכם? שתבינו שמילה טובה לאחר לא תגרע מהמצוינות שלכם ומהאיכות שלכם? כן, אם תראו קבצן ברחוב מושיט את ידו, בקלות תשליכו מטבע. </span> </p> <p> <span> אם תראו אדם בכסא גלגלים מתקשה לעלות מדרגה, תסייעו ותעזרו לו לעלות על המדרכה. אז למה כל כך קשה לראות את הדברים טובים, את האנשים הטובים ולכוון עליהם את הזרקור? אנשים מניחים הנחות – הם חושבים שאם מישהו אחר באור הזרקורים לא יהיה להם מקום – זו ממש לא האמת. יש מקום על הבמה לכולם. ומסתבר שכשמפרגנים אחד לשני, הדברים מסתדרים יותר טוב ומתקדמים מהר יותר. ברור לי שכמו כל דבר בחיים עלינו לשמור על איזון ועל מינון, שכן יותר מדיי פרגון לעיתים נתפס כמשהו צבוע ולא אמיתי. אני ממליצה להיות מדויקים, להגיב בזמן הנכון ובמקום הנכון, בחיוביות ובחיוניות. יש כל כך הרבה דרכים בהן כל אחד מאיתנו יכול לפרגן. תזכרו תמיד שלמילה יש כוח בין אם נאמרה בעל פה ובין אם נכתבה. והכי חשוב תמיד לעשות את הדברים עם כוונה אמיתית, בכנות מלאה. אומרים שדומה מושך דומה אז אני מבטיחה לכם שמי שמפרגן זוכה, מרוויח, צומח. יש בזה משהו מדבק שלא ניתן להסבירו במילים. בשבוע שעבר קיימתי את הסמינר שלי בפעם השנייה בגדרה. הפסימיים אמרו לי שלא עושים פעמיים באותו מקום את אותו הדבר… אני אמרתי שיש אנשים מפרגנים בגדרה ויהיו 54 אנשים ואף יותר מזה. וכך היה. </span> </p> <p> <span> חברה הביאה חברה. אישה רשמה את בעלה, בעל הצטרף לאשתו. אנשים זרים הצטרפו והלב שלי התרחב. התרופה הכי טובה לאי ספיקת לב היא אהבה. בסיום האירוע הוואטסאפ היה עמוס בהודעות, המילים שנכתבו ברשת חיממו את ליבי. זכיתי לפרגון במלוא עוצמתו ושוב… לא מדובר בפנקסנות אלא בבחירה – ברור לי שתמיד אפרגן חזרה. תודה לכולם על הפרגון לו אני זוכה – לי זה ממש לא ברור מאליו. אוהבת אתכם אנשים יקרים. תאהבו את עצמכם. תפרגנו לעצמכם ולאחרים והחיים של כולנו יהיו מלאים בגוונים של סגול. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:38:27 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post613495c4 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-posta44af093 <div data-rss-type="text"> <p> <span> יום שישי האחרון היה גשום, את הריח שהיה באוויר קשה להסביר במילים. הייתה אוירה שהרגישה לי כמו חוץ לארץ. אנחנו רגילים לכל כך הרבה ימים חמים במהלך השנה, שהשמש יוקדת לנו על הראש. מה שנקרא עצבניים בעל כורחנו ולכן מכוונים את המזגן לשמונה עשרה מעלות </span> </p> <p> <span> ופתאום כשמגיע סוף שבוע גשום… קר לנו. צריך לחמם את הבית… רגע… מה לחמם? זה אפילו לא עשרים מעלות בחוץ. אז בשישי בבוקר בחרנו בעלי ואנוכי לשבת בבליקר בגדרה בחוץ, כשהגשם מטפטף וקצת קר, שתינו סיידר חם והרגשנו שטסנו לחו”ל. האמת תמיד כשמסתכלים על הדברים קצת אחרת ההנאה משתנה בהתאם. הרגשתי סוג של הקלה לא מוסברת. כשנכנסתי לחנות מקומית לקנות בגדי חורף לילד, המוכרות נראו כאילו עבר עליהן מכבש, גם החנות נראתה כאילו פקד אותה הוריקן. אז פתאום כשיורדות כמה טיפות אנחנו נלחצים… רצים באטרף, אגב ברגעים כאלה גם הקנייה לא הכי שקולה, שכן היא די תוצאתית – חייבים כאן ועכשיו פתרון. למה צריך לחכות לגשם הראשון? אפשר להחליט שבכל שנה בראשון לחודש נובמבר מסדרים את הארון, בודקים מה יש ומה חסר, מה ארוך ומה כבר קצר ומעבירים למי שזקוק. הרעיון המרכזי עליו רציתי לדבר אתכם הוא הצפה רגשית. הגשם הזה שחמם את ליבי והנהירה של האנשים נגעו בי. הגשם הזה יש בו איזושהי עוצמה, ניקיון. </span> </p> <p> <span> סוג של גשמי ברכה, הכל נשטף, העצים מקבלים כוח, הכנרת מקבלת עזרה קטנה. לא הסתדר לי הרוגע של העונה ופלאי הטבע עם הלחץ של האנשים. אני בן אדם שמביע רגשות גם באמצעות דמעות. מאוד קשה לי לעצור אותן. לעניות דעתי כשאני מנקה את הלב שלי ופורקת מתוכי ללא תלות במה שנאמר לי או מתרחש אני מתחדשת. אבל זה שלי. למים בעיניי יש איזו שהיא עוצמה. העוצמה שהטיפות מגיחות מן השמיים, הזרמים בנהרות הם סוג של חיים בעיניי. אבל מים בווריאציות שונות יכולים להיות מסוכנים. אפשר לטבוע, להיסחף, להיטרק. כשם שמים ממלאים בטוב הם גם עלולים להציף את הבית, להציף את הגשר, את הכביש או מה שתבחרו. כך גם הרגשות שלנו עלולים להציף אותנו. </span> </p> <p> <span> אז בדיוק כמו בהיערכות לחורף עם בגדים לילדים אפשר ורצוי לעשות הערכות אישית לדברים שפוגשים אותנו בחיים. לטפל בבעיה בעודה קטנה, לשים לב לקושי ולהתמודד איתו, לחיות את המתרחש ולנהל את חיינו כמיטב יכולתנו. או בקיצור לצמצם נזקים אפשריים של טורנדו בחיים האישיים שלנו. אני מכירה באופן אישי אנשים רבים שעברו בפועל מצב של הצפה רגשית, ולא רק פעם אחת בחיים שלהם. מה זה אומר הדבר הזה? מה המשמעות שלו? כעקרון באופן כללי ניתן לומר שאנחנו נמצאים בסיטואציה שקשה לנו להכיל, לעכל את מה שקורה לנו. הדברים לא נתפסים על ידי המוח שלנו. והמחשבות… כרגיל בעת מצוקה לא ממש לטובתנו. זה הרגע שהרגש משתלט עלינו במצב ‘שלילי’. כמו בגשם, כמו בהוריקן כמו בים סוער, אנחנו במערבולת בלתי נתפסת בעוצמות שאין לתאר. בספרות הרבה שקראתי עולה שהצפה רגשית מקבלת מקום כשאנחנו בדיסוננס מובהק, יש איזושהי תמונה דיכוטומית (שחור מול לבן – קיצוניות על הסקאלה), אנחנו כמו ספינה בים שהמצפן שלה מאבד כיוון וההגה של רב החובל לא מתפקד. ואם אני רב החובל אז גם אני לא מתפקדת. כשאני מוצפת, אני חנוקה, המילים לא מצליחות לצאת מהפה, הלב כואב, הבטן כואבת והתחושה נוראית. כשאני מוצפת הרגש משתלט עליי, הכעס והתסכול מקבלים מקום של כבוד. וכשאני חושבת על זה ברטרו פרספקטיבה… לפעמים ההצפה הרגשית לא ממש מוסברת או יכלה להימנע. </span> </p> <p> <span> אז איך יוצאים מזה? </span> </p> <p> <span> בעבר כתבתי לכם שבשביל להתגבר על פחד צריך להתיידד איתו, לתת לו מקום. כך גם במקרה של הצפה רגשית. הדבר הראשון הוא שצריך להבין שהיא הגיעה וכשם שממליצים לא להתנגד בגופך כשאתה נקלע למערבולת בים כך גם ברגש. תקבלו אותה ותהפכו מרב חובל לא מתפקד לאחראי משמרת במגדלור. תשקיפו רחוק וקרוב, תבחנו את הסיטואציה, עצרו על מנת לאפשר לעצמכם לעכל. אתם קרש ההצלה של עצמכם, אם תשכילו להבין זאת, תדעו מתי להשתמש בו – ככה זה כשנמצאים במצב של מודעות. הרעיון הכללי הוא לפתח שליטה עצמית גם ברגשות וגם במחשבות. </span> </p> <p> <span> אני מאמינה בכוחם של אנשים וביכולת של חיבורים נכונים להיות לעזר, על כן לשיתוף יש משמעות. בצעד הראשון כאמור תנו מקום לרגש, בצעד השני אתם נדרשים לטפס בסולם ולקחת פיקוד. הנהלים הבכירים הם אתם, התשובות לשאלות מצויות בתוככם. רק אתם יודעים מה נכון עבורכם. ובשלב השלישי חשוב שתשתפו מישהו קרוב במה שעובר עליכם. לא לשתף עם מי שאוהב לתת לכם עצות, אלא עם מי שמוכן להקשיב לכם ממקום נקי ולא שיפוטי. ולאחר שהסערה נרגעת והמבול נחלש, זה הזמן לשלב הרביעי שכולו באמת קשור בתוצאות הפגישה שלכם עם עצמכם: לפתח דפוסי חשיבה מועילים, לעבוד על האימפולסיביות שפוגשת את רובנו, לחפש ולמצוא את הדרכים שמרגיעות אתכם. תכננו את החיים שלכם כמה שאפשר על מנת להתמודד עם כמה שפחות ‘הפתעות של החיים’, מצאו את נקודת האיזון שלכם, ופשוטו כמשמעו – תהיו טובים. </span> </p> <p> <span> כשם שמתכוננים לסערה כך חשוב להיערך להצפות מסוגים שונים. שתהיה לכם שבת נפלאה קוראים יקרים שלי.  </span> </p> <p> <span> “החיים הם לא עניין של המתנה לסערה שתעבור, אלא ללמוד איך לרקוד בגשם”    (ויויאן גרין) </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:38:23 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-posta44af093 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-poste43e1dc6 <div data-rss-type="text"> <p> <span> השבוע פגשה אותי חברה שמזמן לא התראינו ושאלה אותי איך אני ישנה בלילה? האם גם לי מתרוצצות מלא מחשבות בראש ולא נותנות לי מנוח? הבנתי שהיא בעצם רוצה לספר לי על מה שעובר עליה – הרי אין סיבה הנראית לעין שזה מה שתשאל אותי אחרי שלא התראינו כל כך הרבה זמן… </span> </p> <p> <span> לקח לי זמן להבין שאנשים שמדברים איתי ואליי בעצם חפצים להביא את עצמם לתוך השיחה, פעם הייתי נעלבת. היום זה ממש מרגש אותי, משום שאני מבינה שהם חשים בטוחים לשתף אותי בצרות שלהם. בקשיים שהם חווים, בבעיות שפוגשות אותם בחייהם. השבוע בחרתי לדבר אתכם על המילה: צָרָה שמשמעותה בעיה גדולה, עסק ביש. כל כך הרבה מילים נרדפות יש לה לצרה הזו…. אָוֶן, אֵיד, אָסוֹן, בְּעָיָה, בְּרוֹךְ , טְרָגֶדְיָה, מַשְׁבֵּר, סִבּוּךְ, עֵסֶק בישׁ, פֶּגַע, פִּיד, קֹשִׁי, רָעָה, תִּסְבֹּכֶת. </span> </p> <p> <span> אם תחשבו על זה לרגע קט הרי שלכולנו יש צרות… כאלה ואחרות. ביום יום אנחנו בעיקר מדברים על קשיים ועל בעיות. בהרצאות שלי אני מקפידה לברר מה ההבדל בין קושי לבעיה. באופן כללי ניתן לומר שלבעיה יש פתרון כלשהו ועם קושי צריך להתמודד. אם אנחנו הופכים קושי לבעיה אנחנו מיד מחפשים ומוצאים פתרון, אבל אין כאן עבודת עומק. התעלמנו מהקושי. ממליצה באהבה להקשיב ללב שלנו ולנסות להבין מהו שורש הבעיה. שם יושב הקושי וכשמתמודדים איתו הכל נראה אחרת. לפעמים אנחנו מבינים שיש איזושהי צרה בפתח ומתחמקים – בטח שמעתם לא פעם את המשפטים: “פרה פרה” או “דָּיָה לְצָרָה בָּשָׁעָתָהּ” – מה אנחנו אומרים??? לא צריך לטפל בבעיה מראש, אפשר לטפל בה כשתגיע. בדרך כלל כשמחכים הרבה זמן הבעיות מקבלות נפח לא פרופורציונאלי. </span> </p> <p> <span> הידעתם שאם ננקד את המילה אחרת – צָרָהּ המשמעות תהיה האויב שלה? צר מלשון שונא או יריב. מרבית האנשים שהכרתי בחיי נמנעו מצרות, חששו מהם והתרחקו מהם כמו מאש. הפעם אטען שבזכותן אני חזקה יותר. לא הכל מושלם וכשיש קושי, בעיה או צרה ההתמודדות ודרכי הפתרון שלי מעצבים את אישיותי ומחשלים אותי. כומר הצרות שלי אינן האויב שלי. אספתי לכם כמה טיפים. </span> </p> <p> <span> איך מתמודדים עם קשיים? (או: מה יכול לעזור לכם כשאתם פוגשים את הצרות שלכם בחייכם?) </span> </p> <ol> <li> <span> המשיכו לעשות כמיטב יכולתכם – אם תרימו ידיים סביר להניח שהמצב רק ידרדר. מיטב יכולתי זה אומר שאני עושה את המקסימום באמת. </span> </li> <li> <span> בידקו את עצמכם, את ההתנהלות שלכם – הרי אם אתם חוזרים על אותו ריטואל ואין שיפור או התקדמות חשוב להבין מה לא עובד לכם נכון. </span> </li> <li> <span> זכרו שמדובר במצב זמני – להאמין שגם אם הצרות גדולות והמצב גרוע זהו מצב חולף. כשמכניסים מילים כמו תמיד, אף פעם וכו’ אנחנו מקבעים את הנוכחות של הדבר הבלתי רצוי. </span> </li> <li> <span> תבחרו בחיוך גם אם הוא מאולץ – זה משפיע על המערכות בגוף. המוח לא ממש יודע אם זה אושר אמיתי או שאתם מזייפים, אבל התחושה הטובה נותנת דרייב חיובי. </span> </li> <li> <span> תבחרו ב’ביחד’ ולא ב’לבד’ – כשיש לנו תמיכה מסביב קל לנו להסתכל על הדברים אחרת. הנטייה להסתגר, להתרחק, להדוף גורמת לנו בסופו של יום באמת להיות לבד. כשיש תמיכה המורכבויות נהיות פשוטות יותר. </span> </li> <li> <span> להתיידד עם הפחד – כמה שזה נשמע אבסורד, לתת לו מקום. להבין שזה חלק ממנגנון ההישרדות שלנו. לתת לו להיות, אבל לא להשתלט. </span> </li> <li> <span> להתפלל לטוב – כל אחד והתפילה שלו, מה שהוא מאמין בו ועושה לו טוב. יש משהו באמונה שמחזק אותנו ומאפשר לנו לשוב לאיתננו. </span> </li> <li> <span> לחזור ולומר שהכול לטובתי העליונה – גם אם אינני מבינה זאת כעת ואני יודעת שיש מקרים שזה בלתי נתפס לחשוב כך (אז יש עוד המון אופציות אחרות). </span> </li> <li> <span> לבחור בחיים הטובים – להסתכל על חצי הכוס המלאה? לא! להסתכל על הכוס כולה. יש בה גם אוויר וגם יין. אם אני לא רואה את האוויר זה לא אומר שהוא לא נמצא. </span> </li> </ol> <p> <span> 10.להיות יצירתיים – כדברי טקיטוס “יש כאלה המטביעים את צרותיהם, ויש כאלה המלמדים אותם לשחות”. תחשבו על דרכים חלופיות, על הצלחות מהעבר הרחוק, על האחרים – זו לא בושה ללמוד מהם. </span> </p> <p> <span> *** </span> </p> <p> <span> וככה כמה שניות לפני סיום אם נחזור להתחלה – תזכרו שמרבית האנשים חושבים במרבית הזמן על עצמם – כמה שזה לא נעים למשמע אוזניים ברוב הזמן הם לא חושבים עליכם. ומה מצחיק? גם אנחנו רוב הזמן חושבים על עצמנו. תנסו לשנות, לעשות דברים אחרת, לדאוג לעצמכם ולאחרים במקביל. זה לא חייב להיות אחד על חשבון השני. </span> </p> <p> <span> אל תחפשו פתרונות אחרי נקודת שבירה, תהיו שם בתהליך כדי להוות גשר לחיים מלאים בהרמוניה ובחדווה וכשהצרה תגיח בפתח תהיו מוכנים לה, תתמודדו באמת, יישמו את הטיפים ותשחו בלב ים בבטחה. אל תטביעו את עצמכם, הפליגו למקומות רחוקים, תהיו טובים קוראים יקרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:38:19 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-poste43e1dc6 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postf6989ec7 <div data-rss-type="text"> <p> <span> זה קרה לי לא מעט פעמים בחיי, נו טוב, גילוי נאות – זה קורה לי הרבה פעמים. אני יודעת בוודאות, שיש עוד הרבה אנשים שאוכלים כמוני בשביל להרגיע את עצמם ולא בשביל לתת מענה לבטן מקרקרת או רעב אמיתי </span> </p> <p> <span> אני יודעת לזהות בוודאות את הרגע הזה בו אני חווה צער, כעס, עלבון או אי שקט וישר פותחת את המגירות ה’אסורות’ במטבח או את דלת המקרר. רק לאחרונה התחלתי לזהות. בעבר נהגתי לומר שאני לא מבינה למה אני עולה במשקל הרי “לא אכלתי כלום כל היום”. חלק מתהליך הריפוי שלי כולל ירידה במשקל. עד כה הייתי עסוקה בשלבים אחרים של תוכנית הפעולה השיקומית שלי. </span> </p> <p> <span> במרץ 2018 עמדתי על הבמה בבית ציוני אמריקה ודיברתי על החלטות – הצהרתי, שמי שמצהיר על דבר מה עולה הסבירות שיבצע את אשר השמיע באוזני רבים. התחייבתי לרדת ארבעה עשר קילוגרמים… אז – עולם ה-NLP טרם הוטמע באופן ממשי במוחי. כמו שכתבתי בטור על מטרות – הן חייבות להיות מדויקות, ברורות ותחומות בלוח זמנים! – אסביר. </span> </p> <p> <span> הגעתי לחודש מרץ לאחר מספר ניסיונות לרדת במשקל וביום בו הופעתי שקלתי שמונים ושמונה קילוגרמים. רק שמאז עליתי עוד ועוד – עד שהמשקל הורה על 92.6!!! – ואז התחייבתי בפני עצמי שזהו, הטרוף הזה נעצר. </span> </p> <p> <span> נזכרתי במתאמנת שלי שהגיעה אליי והסבירה לי שחשוב לה מאוד לרדת במשקל וביחד דייקנו את הסיבה – והסיבה שלה, היא הסיבה שלי. ערך הבריאות מעולם לא היה במקום הראשון בסולם הערכים שלי. לפתע זה היכה בי – הבנתי שאהבה עצמית כמו שאני מגדירה אותה לא מספיקה, לא מדויקת ולא ממש נכונה. הרי אם אני כל כך אוהבת אותי ונלחמת על מנת להיות בריאה ולתפקד, איך ייתכן שערך הבריאות לא בא לידי ביטוי בחיי? </span> </p> <p> <span> אז על אף ובזכות המגבלות פגשתי את הקטע המנטאלי. זו ההתמחות שלי. כדאי שתפעל גם עליי. אז דייקתי ואמרתי שעד מרץ 2018 אשקול בין 74 ק”ג ל-78. ואם כתבתי בהתחלה שאני כבר יודעת לזהות את הרגעים הללו, משמע שאני מודעת, משמע שאני אדונית לגורלי ולגורל בריאותי. אז החלה העבודה המנטאלית הנמרצת ואני על זה. מבטיחה לדווח בהמשך על הצלחתי הכבירה. </span> </p> <p> <span> *** </span> </p> <p> <span> אני כבר מדמיינת את עצמי בצילומי תדמית חדשים ומול קבוצות גדולות של אנשים שיעשו מסע כמו שלי: הדרגתי, אמיתי, מודע, בלי הרעבה ובשביל עצמם באמת. אני אשפיע במה שאני יכולה על מצבו של גופי. אם אינני יכולה לרוץ עם הרגליים, אתחיל לרוץ באמצעות המוח המדהים שלי. למדנו כבר שאם אנחנו מצליחים לראות את המטרה כאילו הושגה, הדרך להשגתה קלה יותר. </span> </p> <p> <span> אז מהי אכילה רגשית? </span> </p> <p> <span> זו מוגדרת כ”עלייה בצריכת מזון כתגובה לרגשות שליליים” ונחשבת לדרך התמודדות הסתגלותית עם רגשות קשים. בספרות המקצועית מזהים מצבים של אכילה רגשית והפרעות אכילה ומסווגים את הרגלי האכילה לשלוש קטגוריות – אפילו יש שאלון / מבחן ייעודי עם סולמות לסיווג. </span> </p> <p> <span> ראשית יש לנו את האכילה הרגשית, שבאה בתגובה לרגשות שליליים או שהאדם משתמש בה על מנת להפחית רגשות שליליים שמקננים בו. שנית, יש מה שמכונה אכילה חיצונית: אכילת יתר של מזון ‘מפתה’, כזה שיש לו ריח משגע, מרקם מיוחד או מראה שהעיניים שלנו מדרבנות אותנו לאכול. ושלישית יש כמובן אכילה מאופקת. זה לא אומר שזו אכילה בריאה ונכונה אלא שאוכלים והאכילה עצמה מלווה במחשבות טורדניות בנושא דיאטה או שמירה על המשקל. </span> </p> <p> <span> הנושא הזה של אכילה רגשית, מעבר לכך שהוא פוגש אותי ברמה האישית – חשוב לי – משום שאני יודעת בוודאות שההתמודדות עם רגשות שליליים באמצעות אכילה רגשית מאפשרת רוגע זמני וגם זה לא תמיד נכון. </span> </p> <p> <span> חשוב לטפל בגורמי הלחץ. יש בימנו פתיחות מאוד גדולה וסוגים רבים של מטפלים וניתן באמצעות הקניית הרגלים להתמודד באופן מיטבי עם רגשות קשים, שליליים או עם מצוקה נפשית כלשהי (שוב שינויים… תמיד זה מגיע להרגל ולשינוי מודע לא משנה מה הנושא). </span> </p> <p> <span> אז מה אנחנו ( ביחד) יכולים לעשות כבר היום? </span> </p> <ul> <li> <span> לשים לב ממה אנו נוטים להימנע ומדוע? לשאול את עצמנו מה יקרה אם לא נימנע? על פי רוב כשאנו נמנעים מדבר מה מבלי לשים לב אנחנו מייצרים בעצמנו לחץ, כעס ותסכול. </span> </li> <li> <span> מודעות – כבר אמרתי? חפשו שיטה שמתאימה לכם… בכל פעם שאני ניגשת למקרר מדחף בלתי מוסבר, אני מדברת עם עצמי ואומרת שאני לא באמת צריכה את זה… בהתחלה זה נראה מוזר ואח”כ, לפני שאני קמה למקרר – אני מוותרת על הרעיון (טוב, ברוב המקרים…) </span> </li> <li> <span> למרות הסעיף הקודם: תאפשרו לעצמכם בגדר הסביר. אנחנו לא מרעיבים את עצמנו, רק משנים הרגלים. </span> </li> <li> <span> תאכלו – כל כמה שעות, ארוחות מסודרות וביניים. הרעבה לא עוזרת בירידה במשקל ואת ההתנפלות על המקרר אחרי יום שלם ללא אוכל גם שיח עצמי תקיף ואחלה מודעות שבעולם לא יעצרו. </span> </li> <li> <span> תרכשו מוצרי מזון דלי קלוריות לרגעי משבר. </span> </li> <li> <span> אין מותר ואסור. יש נכון, מתאים ורצוי. תעבדו על הסיפור הפנימי שאתם מספרים לעצמכם. </span> </li> </ul> <p> <span> מאחלת לכולנו חיים בריאים, הן גופנית והן נפשית. שנדע לדייק את המטרות שלנו ונתמסר לתהליך ממקום של ערך מוביל. תאהבו את עצמכם, תדאגו לבריאותכם. </span> </p> <p> <span> תהיו טובים! שבת שלום קוראים יקרים שלי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:17:00 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postf6989ec7 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post5d13f467 <div data-rss-type="text"> <p> <span> לפעמים זה קורה לנו. גם האנשים היעילים ביותר או כמו שנהוג לכנותם ה’תקתקנים’ ביותר זקוקים לאוויר. מגיעים למצב שבו הם מרגישים צורך ‘לחדול’ ולא מתוך מקום משברי, אלא צורך ממשי, יש שיאמרו צורך קיומי </span> </p> <p> <span> אנחנו נמצאים בסוג של מרוץ, או כמו ששרית חדד שרה: “למה כולם עושים לי פה חם / גורמים לי לרוץ, מרגיש לי לחוץ, מרוץ החיים, שלושים, ארבעים / בגיל כזה צריך להיות מסודרים ” – והרעיון הוא שכשאין לה זמן היא חייבת לרוץ לים. זה מה שקורה לי לעיתים. בטוחה שגם אתם מכירים את זה. המהות שלי נמצאת ב-DOING וכשאני ממש נכנסת לתוך מימוש החזון, הרעיונות או החלומות שלי אני לא עוצרת בעצור, לא עוצרת באין כניסה ומתעלמת מהסימנים בדרך. לצערי החיים לימדו אותי בדרך הקשה שמומלץ לכל אחד מאיתנו לשהות לעיתים גם ב-BEING. </span> </p> <p> <span> וזה לא קשור רק לעשייה, אלא גם לחשיבות שאנו נותנים לסובבים שלנו, יותר נכון למשקל שאנו נותנים למה שחושבים עלינו אם אנחנו בעשייה או בהתבוננות פנימית. אני נוהגת לכנת זאת חרדת שיפוטיות. מי גורם לי להיות לחוצה? למה אני נמצאת היכן שחם? ומה אכפת לי מה אומרים? כאשר מצליחים לעשות את המעבר הדיכוטומי הזה בין העשייה להוויה, בפועל מה שקורה זה שאנחנו משפרים את היכולות האישיות שלנו. סטיבן קובי ממליץ לנו לעשות תהליך של שימור עצמי. לטענתו עלינו להתמקד ולחדש את כל אחד מארבעת המימדים של הטבע שלנו: </span> </p> <p> <span> במימד הפיזי – לנהל את הדחק, לעשות פעילות גופנית ולשמור על תזונה נכונה. <br/> במימד המנטאלי – לקרוא, לבצע תכנון מיטבי ולכתוב. <br/> במימד החברתי רגשי – לגלות אמפתיה, לפעול בסינרגיה ולבצע פעולות שתורמות לכלל. <br/> במימד הרוחני – להבהיר את הערכים החשובים לנו באמת, לקבל על עצמנו מחויבות ואפילו לעשות מדיטציות. כלומר, לעבור תהליך אישי של התחדשות – תהליך שכולל את כלל ארבעת המימדים. התחדשות במימד אחד איננה יוצרת את השלם. המפתחות להצלחה הם: עקביות, איזון והקצאת זמן. אם אני מרגישה שאין לי אוויר ואין לי יכולת לתפקד, זה הרגע שבו עליי לעצור מלכת. </span> </p> <p> <span> להילחם בעצמי, להילחם במחשבות שלי ובגוף שלי – זו לא הדרך, זה רק יכול לדרדר את המצב. השבוע לקחתי מנהיגות על החיים שלי ובדקתי על מה אני יכולה לוותר, מה משפיע לרעה על האיזון שלי ומה לא… מה משמח אותי, ממלא אותי ומעצים אותי. אז הסתכלתי על המימדים והחלטתי להתמקד בשיפור היכולת האישית שלי: במימד הפיזי לקחתי על עצמי לנהל את האכילה הרגשית שלי (נראה לי שרק על זה אפשר לכתוב שלושה טורים), במימד הרוחני לקחתי על עצמי לעשות מדיטציה קצרה של 10 דקות ביום ואם מישהו מכם לא מתחבר לרעיון, תחשבו על עשר דקות של שקט מהחיים באמצע היום – זה משנה חיים. במימד המנטאלי חזרתי קצת לעשייה והתחלתי לתכנן את השבועות הבאים שלי. דמיינתי ממש איך הם יראו ובעיקר העסיק אותי איך אני ארגיש בהם. ובמימד הרגשי… </span> </p> <p> <span> על אף שסטיבן קובי מדבר על אמפתיה בחברה, לקחתי את הרעיון מכיוון קצת אחר. גיליתי אמפתיה כלפיי. גילתי חמלה והכלה לתהליכים שאני עוברת והרשיתי לעצמי להודות שקצת קשה שלי, או ליתר דיוק אמרתי לעצמי את האמת: מה לא נעים לי ומה לא נוח לי. אם אני יכולה לעזור לאנשים לשכתב את התסריט של החיים שלהם ולהציב אותם בדמות של הפרטים שמתמקדים בעקרונות, ככאלה שמתבססים על ערכים אז מדוע שלא אעשה זאת עבורי? אם אני יכולה להסביר לעולם שמרבית האנשים הם תוצר של המראה החברתית שלהם – ובתסריט חייהם חקוקים דעותיהם, תפיסותיהם והפרדיגמות של הסובבים אותם אז אני בהחלט יכולה לעשות זאת גם איתי. </span> </p> <p> <span> מי שמעוניין להתחדש, להשתפר ולהיות ממוקד וויטאלי יותר בחייו, חייב להבין שהפעולה הנדרשת היא ספיראלית. על כל אחד מאיתנו לנהל דו שיח נוקב, כנה ואותנטי עם צו מצפונו. כשאדם חי ונושם ממקום של מודעות הוא בהחלט יכול לבחור את התכלית ואת העקרונות שיהיו עבורו אבוקה מאירה במסע חייו. כל מה שעלינו לעשות זה לעשות. מעט. טיפ טיפה. לדשן את האדמה, לבחור את השתילים, להשקות, ליהנות מהדרך, לשתול ולהמתין בסבלנות לפרי עמלו. אז בשביל הפסימיסטים אומר שאם לא יצא הפרי לו ייחלנו, נקבל אותו באהבה, נמצא את הטוב שבו נתחיל את התהליך מהתחלה לאחר שנבדוק את ארבעת המימדים של הטבע שלנו ומה אנחנו, אלה שלקחנו אחריות על חיינו, יכולים לעשות טוב יותר. תשקיעו במימדי הטבע שלכם, תהיו רגישים כלפי עצמכם, תנו לכם מקום במרוץ הזה. תלמדו ללכת, לשבת, לנוח, להסתכל על הנוף. </span> </p> <p> <span> תהיו אנשים טובים, קוראים יקרים שלי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:16:54 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post5d13f467 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postfea9b30c <div data-rss-type="text"> <p> <span> החיים שלנו מלאים בהכל מכל וכול. יש רגעים של שמחה, יש רגעים של אושר, יש המון רגעי הצלחה ויש גם לא מעט רגעים בהם כל הדברים הנפלאים הללו מקבלים גוון אחר או שאינם מגיעים לקדמת הבמה בגלל פחד </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יש לא מעט אתגרים בחיינו, שאנחנו לא מעבדים או לא מתגברים עליהם בגלל הפחד מכישלון למשל. בל תטעו, יש לא מעט אנשים שגם מפחדים מהצלחה!!! </span> </p> <p> <span> הפחד נובע באופן כללי מחוסר הרצון שלנו לאבד משהו. זה יכול להיות כבוד, סמל סטאטוס, שליטה, ביטחון וכיוצא בזה. נסו להיזכר לרגע בסיטואציה בה החלטתם לוותר על דבר מה. ייתכן שהיו הרבה סיבות לוויתור הזה והשאלה הנשאלת היא האם התגנב לשם חשש? האם הגיח הפחד? יש אנשים שהפחד פשוט משתק אותם – והם פשוט מפספסים דברים רבים בחיים שלהם. הם בטח יגידו לנו (אם נשאל) שהם רק הרוויחו מזה שלא ניסו וויתרו על ההרפתקה… יכול להיות שהם צודקים ויכול להיות שלא. </span> </p> <p> <span> למתאמנים שלי אני תמיד אומרת שהאויב הכי גדול שלהם הוא הם בעצמם. ואם ינסו משהו שהם חוששים לעשותו אז מקסימום יצליחו… ואם לא – מעבדים, לומדים ומחשבים מסלול מחדש. </span> </p> <p> <span> השבוע פגשתי מתאמנת מדהימה, נתנאלה (שם בדוי). היא שיתפה אותי שהפחדים שלה לא טופלו בעבר ועברו למצב שהיא מגדירה אותו חרדה (כן, אני אוהבת את זה שאנחנו גם רופאים). היא סיפרה על תופעות פיזיולוגיות ממשיות כמו דופק מואץ, זיעה קרה, תחושת בחילה ורעד בכל פעם שעליה להתחייב. זה פוגש אותה בזוגיות, במעבר דירה ואפילו בחתימה על משכנתא. </span> </p> <p> <span> בספרות מבדילים בין פחד, חרדה ופוביה: אנחנו מפחדים שיקרה לנו משהו רע בעת סכנה למשל. לכאורה הפחד אינו האויב שלנו, אבל הוא לא. נהפוכו – הוא רגש קיומי ונורמאלי, שבא להגן עלינו מפני סכנות מוחשיות. לעומת זאת, החרדה היא תגובה ממושכת יותר ורחבה ועלולה להופיע גם כשאין סכנה מוחשית. לעיתים היא מופיעה כתגובה לאיום עתידי. וכשזו מחמירה מתפתחת הפוביה ‘בעת’ בעברית. זוהי כבר תחושה עזה ומוגזמת שמעוררים אובייקט או מצב מסוים. </span> </p> <p> <span> בואו נתעכב לרגע על פחד מכישלון, המכונה גם ארכופוביה. מדובר במצב שבו האדם מאפשר לפחד פשוטו כמשמעו – לעצור אותו מלהשיג מטרות נכספות. פחד זה עשוי להיות קשור בחוויות ילדות, תפיסות אישיות שהתפתחו ברבות הימים, ניסיונות העבר ואף חוויות טראומטיות. אבל רגע… כולנו נכשלנו במשהו הלא כן? אז מדוע התגובות של כל אחד מאיתנו שונות? משום שאנחנו בנויים אחרת… יש אחד שינסה שוב ושוב עד שיצליח ויש כזה שאף יפחד לנסות להתגבר על הפחד. </span> </p> <p> <span> אז נחזור רגע לפחד בכללותו – אני לא מכירה אף בן אדם שלא מפחד ממשהו, זה טבעי ואף הישרדותי ונכון. הבעיה, כאמור, מתחילה בעוצמת הפחד והשפעתו על התפקוד שלנו בחיי היום יום. לטענתי המקומות בהם אנו חוששים הם המקומות שבהם ניתן למצוא את הפוטנציאל האמיתי שלנו לצמיחה. </span> </p> <p> <span> אם נודה על האמת הרי שלכל אחד מאיתנו יש תקופות בחיים שהפחדים מנהלים אותו והדאגות משתלטות עליו. שוב השאלה היא כמה זמן ובאיזו עוצמה? מה לעשות אבל מוח הזוחלים שלנו משתק את הגוף שלנו בהתאם למה שהוא תופס כסכנה וזה בהחלטת משבש את החשיבה הלוגית שלנו. הסיטואציות הללו זוללות לנו המון אנרגיות. </span> </p> <p> <span> זוכרים… פחד או חרדה – אז ניתן לומר שהחרדה היא הפחד מהעתיד… אין לנו באמת מושג מה יהיה וזה משום שאנו מתעלמים מהעובדה שהאחריות על מה שיהיה ברוב המקרים מוטלת על כתפינו, קשורה בבחירות שלנו ובתגובות שלנו.רוצה לומר שעד כמה שזה נשמע מופרך למי שלא חי את עולמי: העתיד שלנו משתנה כל הזמן בהתאם למה שאנו חשים ומשדרים ברגע הספציפי הזה. </span> </p> <p> <span> לסיכום ניתן לומר שחרדה תוקפת אותנו בשלושה מימדים: </span> </p> <p> <span> במימד הפיזיולוגי כפי שכבר הרחבנו, אבל בהגהה המקצועית כמו שדברנו בטור על לחץ, הגוף מפעיל מנגנון של: Fight  Freez Flight  . </span> </p> <p> <span> במימד ההתנהגותי אנחנו מדברים על הימנעות או תנועת גוף מובהקת ובמימד הנפשי אנחנו מתמלאים במחשבות ובשאלות לעצמנו. </span> </p> <p> <span> אנשים שונים כבר אמרנו? כן. אז אצל כל אחד הפחד והחרדה באים לידי ביטוי באופנים שונים ובעוצמות שונות. </span> </p> <p> <span> אצל נתנאלה זה היה כבר פחד מושרש שמשתק אותה. התסכול שלה היה עצום. כשהתחלנו בתהליך של שאילת שאלות להבין מהו שורש הבעיה ומהיכן נובע הפחד המשתק הזה גילנו עולם ומלואו שמלווה אותה עוד משחר ילדותה. מדהים איך שאירועים שחווינו בעבר צרובים בזיכרוננו ומשביתים אותנו חיים שלמים. אתם יכולים לומר לה בשעה טובה. יש לה בית חדש . </span> </p> <p> <span> ההמלצות השבועיות: </span> </p> <p> <span> זהו את הפחד ותנו לו מקום, התיידדו איתו. </span> </p> <p> <span> תריצו בראש את האפשרויות ומה הדבר הנורא שעלול לקרות – פעמים רבות תגלו דברים מדהימים. </span> </p> <p> <span> תכינו תוכנית מגרה ותיקחו אחריות , לא לקחת ללב. </span> </p> <p> <span> תגדירו מטרות ברות השגה – ופרקו כל מטרה לגורמים כדי לצמצם חששות. </span> </p> <p> <span> שתפו את מי שקרוב ללבכם – אל תחששו מביקורת. </span> </p> <p> <span> קבלו סיוע מבעל מקצוע – זו לא בושה. </span> </p> <p> <span> תלמדו מהצלחות, תגלו שהיו לכם לא מעט כאלה. </span> </p> <p> <span> תעבדו על הביטחון העצמי שלכם וגם על אהבה עצמית לא יזיק. </span> </p> <p> <span>  עברו משליטה חיצונית לשליטה פנימית ויהיה לכם יותר שקט. </span> </p> <p> <span> שלכם, טלי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:16:51 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postfea9b30c thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post83f13ce8 <div data-rss-type="text"> <p> <span> כל אחד מאיתנו יש אמונות שמלוות אותו חיים שלמים. האמונות הללו מושרשות כל כך עמוק בתודעה שלנו, שאנו מתייחסים אליהן כאל אמת צרופה </span> </p> <p> <span> בשום שלב בחיים שלנו אנחנו לא עוצרים בכדי לשאול את עצמנו האם זה נכון מה שאנחנו חושבים שנכון, יתרה מזאת אנחנו לא בודקים אם האמונה הזו שהפכה מזמן להיות חלק מאיתנו, נכונה לנו גם בזמן הזה. אומרים שייתכן שבתקופה מסוימת אמונה / תפיסה הייתה נכונה, רצויה ושירתה מטרה נעלה, אולם כשהאדם מתבגר, מתפתח ומפתח חוסן מנטאלי הוא כבר אינו זקוק לה יותר. במצב הזה רצוי שייפרד ממנה, משום שהיא הפכה להיות אמונה מעכבת. </span> </p> <p> <span> כשסיגל (שם בדוי) הגיעה אליי לאימון היא האמינה בכל ליבה, שכסף זה דבר מלכלך, שהיא לא ראויה לכסף, שלהיות חכמה ויפה זה הרבה יותר חשוב מלהיות עשירה, שבשביל כסף היא חייבת לעבוד קשה וגם ככה זה לא יספיק. היא שיתפה אותי במצוקות הכלכליות שלה ובהתנהלות הכלכלית שלה. עבדנו בעיקר על פירוק האמונות המגבילות הללו, שלא איפשרו לה להסתכל על החיים בזוויות אחרות. שתבינו… עם הזמן היא פיתחה סוג של פוביה מכסף. לא פתחה מסמכים מהבנק, לא ידעה מה קורה בחשבון, כי סיגל באמת האמינה שהיא מקרה אבוד ושזה הגורל שנגזר עליה. “ככה זה במשפחה שלנו… נגזר עלינו להיות תפרנים”. בנוסף לפירוק האמונות המגבילות עבדנו על החוזקות שלה, על היכולות האישיות שלה להשיג הישגים אדירים באקדמיה והיא למדה… היא הבינה. היא הבינה – שאפשר ללמוד מהצלחות בתחומים אחרים ולהשתמש במנגנוני ההצלחה המוכרים לה מעולמות תוכן שונים והכי משמח – היא הצליחה לעשות שינוי מהותי בחיים שלה. וראו איזה פלא כשרק החלה להתמודד, להסתכל על התמונה המלאה, לנהל את חייה, למחזר הלוואות ולומר בקול רם את התפיסה המחודשת שלה על כסף – פתחו בפניה מקורות פרנסה נוספים. כסף רב נחסך רק מההתעסקות בדברים שדחתה ודחתה שוב ושוב. “כסף נדבק אליי בכל מקום ובכל שעה”, “אני ראויה למשכורת גבוהה ולחיים טובים”. מבינים? יש לה כבר חלק… זה לא רק גורל. בעשור הראשון לחיינו המח שלנו לא סיים את תהליך ההתפתחות שלו, יש האומרים שהוא נמצא בסוג של מצב היפנוטי… הוא כמו טייפ של פעם. זוכרים? דמיינו שכל חוויה, אמירה, השפעה מהסביבה נשמרת ומוקלטת בקלטת. אגב, זו הסיבה שכל מי שחי ונושם את האג’נדה שלי ממליץ בחום לדבר לילדים שלנו במילים שיוקלטו בהווה וישמשו אותם בעתיד. למשל, חיבוקים ומילים מעצימות ומכוונות יגרמו לילד להטמיע בתת מודע שלו שהוא אהוב ומוצלח. בספר “כוחו של התת מודע” אשר נכתב על ידי ד”ר ג’וזף מרפי מוצגת הטענה: כי הנפש של כל אחד מאיתנו היא הרכוש היקר ביותר שלנו. המודע שלנו מוצג כמישור הרציונאלי בעוד שהתת מודע הוא המישור הלא רציונאלי. אנחנו חושבים באמצעות החלק המודע שלנו ואילו התת מודע הוא מקום המשכן של הרגשות שלנו, הוא החלק היוצר. ברגע שהתת מודע מקבל רעיון כלשהו, הוא פועל – המוציא מהכוח אל הפועל. אם זה לא ממש ברור אז נחדד: המודע והתת מודע הם לא שתי נפשות שונות, אלא שני תחומי פעילות של נפש אחת. הקטע ה’משעשע’ הוא ש”התת מודע מקבל את הרשמים שאתם שולחים אליו או את מה שאתם מאמינים בו באופן מודע. הוא אינו מסיק מסקנות או מנמק דברים כמו החלק המודע שלכם, והוא אינו מתדיין או חולק עליכם. התת מודע כערוגת עפר שמקבלת כל סוג של זרעים, טובים או רעים. מחשבותיכם פעילות: הן זרעים. מחשבות שליליות והרסניות ממשיכות לפעול באופן שלילי בתת מודע שלכם. במוקדם או במאוחר, הן יגיחו וילבשו צורה כהתנסות חיצונית שמתאימה לתוכנו”. כלומר, במילים בפשוטות לא משנה כמה זמן ייארך הקרב בין המודע לתת מודע שלנו והיכן יתנהלו הקרבות, בסופו של דבר – התת מודע תמיד ינצח. אין כאן יחסי כוחות. האמונות המגבילות שרכשנו, הדפוסים שסיגלנו לעצמנו וגרים בלי משכנתא בתת המודע, מרגישים בעלות על הקרקע ויגרמו לנו לעשות שוב ושוב את מה שמתיישב עם ‘השכל הישר’ שלהם. תשאלו את עצמכם כל יום מחדש – מה תרצו שיהיה בערוגה שלכם: זרדים או מזון טעים ובריא (לגוף ולנשמה). מי אחראי על המציאות של חיינו? אנחנו. את מה שהיה בעבר לא ניתן לשנות, את התפיסות והאמונות שמלוות אותנו ניתן גם ניתן לשנות. </span> </p> <p> <span> האם ניתן לשנות מציאות חיים באמצעות מחשבות? בהחלט כן. המציאות שלנו נוצרה כתוצאה ישירה מהאמונות שלנו. איך שאנחנו תופסים את המציאות, כך היא נראית. אם נשנה את האמונות הקיימות עמוק בתוך התת מודע שלנו נוכל בהחלט לשנות את המציאות שלנו. מה נדרש? עבודת עומק אישית…. וכאן מתחילה הבעיה. אנשים לא מוצאים זמן, לא עוסקים בתוך הנפש פנימה. הם חושבים שניתוח פלסטי לבדו או אימון גופני לבדו, או ניתוחים שונים ומשונים לבדם ישנו את חייהם. אז זהו שלא. מי שבראש שלו ובתוך הנפש פנימה חי עם אמונה שהוא לא יפה, לא חזק, לא מוכשר ואני מניחה שכבר הבנתם את הרעיון – לא יעזור לו שינוי חיצוני בלבד. שלא ישתמע שאני נגד הדברים שציינתי. אני בעד שכל אחד יעשה מה שטוב לו ונכון לו, אבל חשוב לי להעביר את המסר ששינוי חיצוני בלי עבודה פנימית ושורשית לא מספיק בשביל שינוי מיטבי של מציאות חיים. </span> </p> <p> <span> אז מה אני ממליצה לכם? </span> </p> <p> <span> ראשית השקיעו זמן בעצמכם, בדקו במה אתם מתקשים בחיים שלכם, בדקו מה האמונה שלכם בנושא הזה, שאלו את עצמכם האם זו האמת?, נסחו מחדש את האמונה בכדי שתשרת את טובתכם העליונה. כל פעם שיש לכם תגובה אוטומטית – עצרו אותה. עצרו את האוטומט. השתמשו בדמיון מודרך ובמשפטים קצרים. כתבו תסריט חדש לסרט שאתם רואים ב’לופ’ ולא מקדם אתכם. לכל אחד מאיתנו מגיע לזכות באוסקר הפרטי שלו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:16:23 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post83f13ce8 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post679b8284 <div data-rss-type="text"> <p> <span> השבוע התקשר אליי חבר ממש טוב שלי, בן אדם שאני ממש מעריכה ואוהבת. איכשהו השיחה שלנו התגלגלה לדיון בשאלה מה המשמעות של המילה נורמלי. צחקנו על זה שאני בהגדרה לא ממש נורמלית בעיני רבים ולא רק שאין לי בעיה עם זה, אני אפילו גאה בזה. </span> </p> <p> <span> כשאנחנו אומרים על מישהו שהוא נורמאלי אנחנו בעצם אומרים שהוא כמו כולם. אני מניחה שגם אתם, כמוני, מכירים הרבה אנשים שפועלים מתוך דחף ה’היגיון’ או המקובל. אם יש משפט שמוציא אותי מדעתי זה ” ככה זה … מאז ולעולם”. הטענה שלי היא שאם לא מדבור באיזה חוק , כלל ידוע בתורה או מנהג מקומי בעל חשיבות אין דבר ככה זה. בשנים האחרונות אנחנו מדברים המון על ייחודיות, בידול, שונות וכיוצא בזה… כלומר: אנחנו נוהגים ללכת בתלם, אבל במקומות שנוח לנו ומשתלם לנו אנו יורדים מהמסלול ומפלסים גישה חדשה. יש טרנד כזה – נוהגים לכנות אותו גישה פורצת דרך. בעיניי הרצון הזה להיות כמו כולם ( אפילו בלי לחץ חברתי ממשי אלא מחשבת בלבד) מסרס אותנו, את ההוויה שלנו, פוגם משמעותית ביכולת שלנו להביא את עצמנו לעולם כפי שאנחנו. </span> </p> <p> <span> אנחנו אנשים שיפוטיים נקודה. כשאנחנו רואים מישהו שלבוש שונה, צובע שערו שונה, שר באמצע הקניון מבלי להתרגש מאיש – כולנו (נו הלוואי שיהיה מישהו שיגיד לא כולנו, אני דווקא נהנה לראות את הקסם ואת הביטחון שיש בכל עובר אורח). תזכרו שאנחנו , כחברה , הגדרנו מה נורמלי ומה לא, מה נכון ומה לא, מה סביר ומה לא וההגדרה לנורמליות בכללית או לנורמה בפרט ממש משתנה מתרבות לתרבות ממקום למקום ויש לה קשר ישיר להיסטוריה וכמו שאמרתי בתחילה לדת, לחוקים וכו’. ושוב גם כאן מדובר באנשים. ואנשים אתם כבר יודעים, הם מאוד מורכבים. </span> </p> <p> <span> לכן כשאני מעלה רעיון או מחליטה לעשות משהו ומישהו אומר לי שזה לא נורמלי אני שואלת: “איפה זה כתוב” משום מה לבני האדם יותר קל להתמודד עם הכתוב… ואז כשאני מערערת את מחשבתם הם עוברים ל: “זה לא נהוג” ואז אני שואלת: ” מתי ננהיג משהו חדש ומה יקרה אם…”. עכשיו הם כבר מהרהרים בדבריי ואני חייבת להודות שעל פי רוב הם עדיין יחשבו שאני משוגעת. אופס… לא נורמלית נשמע טוב יותר נכון? </span> </p> <p> <span> יש הטוענים כי המקור של הרצון או הצורך להתאפס כנורמלי נעוץ בכך שכולנו חפצים באהבה ורוצים להיות ראויים לה לכן אנחנו מאמצים כללים ואידיאלים. </span> </p> <p> <span> אני לא מפחדת שלא יאהבו אותי בגלל מי שאני. אני מאמינה באנשים. אני יודעת שהם כבר מזמן לא פועלים מתוך חשש פרוידיאני לקבל עונש ולאבד את הזכות להיות נאהבים. אני מאמינה בקסם שיש לכל אחד מאיתנו, באור, באבק הכוכבים שאנחנו מפזרים ואני יודעת בוודאות שאנחנו מספיק אינטליגנטים להבין שיש לבבות פועמים, רגשות מוחצנים או מוחבאים באנשים סביבנו. </span> </p> <p> <span> כואב לי לראות אנשים שמסתובבים בעולם כאילו הורידו להם את השאלטר. התפקיד שלנו זה לאפשר לכל אחד להיות מי שהוא . אז בפעם הבאה שתשמעו אותי צוחקת בקול רם אל תאמרו היא לא נורמלית. תגידו איזו שמחת חיים יש לה. כשתראו אותי רוקדת בלי סיבה אל תאמרו היא לא נורמלית, תשאלו את עצמכם מתי אפשרתם לעצמכם חופש מקיבעון מחשבתי ותאמרו איזה כיף לה שהיא מאושרת. </span> </p> <p> <span> אל תבחרו לברוח מעצמכם בגלל הבחירה הגלובלית סביבכם. תהיו חלק מ…, תכבדו אחרים אבל תישארו גם נאמנים לצרכים שלכם, למה שבא לכם. משום מה יש משהו מנחם בכוחו של ההמון או איך שמכנים את זה.. הא! ‘חוכמת ההמונים’. אף אחד לא בהכרח חכם ממני במה שקשור אליי, בי ולרגשות שלי. שוב… איפה זה כתוב שהם בהכרח צודקים? לא כתוב. לא בהכרח צודקים. אבל שוב פעם שנייה… להקשיב, לכבד, להכיל ואין כל בעיה להישאר בדעת יחיד ולקבל החלטה מושכלת – אישית, גם היא נתפסת אצל הסובבים אתכם כלא סבירה. </span> </p> <p> <span> קוראים לי טלי ווינברג ואני אוהבת את החיים, אני אוהבת אותי ואני אוהבת להשתטות ולהביא לעולם הזה עוד צבע, עוד גוון, עוד טון גם אם זה לא ממש מדויק למי שמצוי בסביבתי. מה ששלי שלי ואני יודעת הכי טוב בעולם מה נכון עבורי. תהיו ביקורתיים במידה. אם לא נאפשר את השונות לא נגיע למקומות חדשים. תחשבו על זה שרק משוגעים ( נכון הוא שלטוב ולרע) הגיעו לתגליות מרחיקות לכת והמציאו המצאות שנחשבו בלתי אפשריות על גבול המשוגעות. אם מישהו היה אומר לי פעם שבני אדם יסתובבו עם שבבים בגופם על מנת לפתוח דלת למשל (אמיתי, נשבעת לכם – כבר קיים) הייתי אומרת – אין מצב! שמתם לב… לא לא נורמלי. </span> </p> <p> <span> אני טוענת: זה לא שאני לא נורמלית, זה המשוגעים שלא מבינים שאני נורמלית לחלוטין – חיו את חייכם ואפשרו לאחרים לחיות. אי שפיות זמנית יכולה להיות מהנה בהחלט. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:08:18 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post679b8284 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post8ed39dd8 <div data-rss-type="text"> <p> <span> בכל שבוע היא מגיעה אליי במלוא הדרה לקליניקה. היא רזה, גבוהה, שערה שופע ופניה כפני מלאך. כשהיא פותחת את פיה על נושאים שונים היא מרתקת. טוב, היא מצליחה לרתק כל אדם ובפיה פניני חוכמה </span> </p> <p> <span> יש לה שלושה תארים ועל הקיר במשרדה מתנוססות תעודות לרוב. כששואלים אותה מהן התכונות הטובות ביותר שלך היא מתחילה לגמגם. בהתחלה חשבתי שזו הצניעות שלה שמשתיקה אותה. אט אט בתוך התהליך מתגלה לו שורש הבעיה. זה הדימוי העצמי שלה שמשתק אותה. בתפיסה שלה היא אדם פשוט. פשוט על כל המשתמע מזה. היא לא יפה, לא חכמה, לא מוכשרת ולא ולא ולא. ומה כן? היא בן אדם טוב. אבל כמו כולם. כשמקלפים את קליפות הבצל הדמעות מתפרצות באטרף מטורף. </span> </p> <p> <span> פתאום זה היכה בה. ולא… אין כאן התרסה כנגד חינוך של הורים… אבל למילים של ההורים שלנו הייתה השפעה מכרעת על מי שאנחנו. ואנחנו, ההורים של היום משפיעים על התפיסות של הילדים שלנו. אמא שלה תמיד אמרה לה שנשים יפות נפגעות ואסור לה להתבלבל – היא לא יפה, היא נראית בסדר גמור. (דוגמנית על חלל… תאמינו לעיניי הרואות), אמא שלה אמרה לה שמי שלא לומד לא מוערך וכל מי שלא עובד מדינה יהיה זקן עם קשיים אמיתיים… כלכליים. “אחותך יפה ממך”, אמר לה אביה… ועוד ועוד ועוד. השיח בחיים שלה היה על יופי ועל זה שהיא יכולה יותר. סמינריון של 95 זה לא מספיק כי צריך לקבל 100. אז תתארו לכם ילד קטן שקיבל 95 במבחן ובמקום לחוש תחושה של הצלחה כבירה חש כשלון?! נשמע מופרך, לא? </span> </p> <p> <span> האירועים האלה שאנו עוברים בחיינו והחוויות שנצרבות בנו משפיעות על תפיסת האני שלנו. נעמה המתאמנת המהממת שלי הייתה ממשיכה להביט בחטף במראה ולא לראות את כל היופי, הייתה ממשיכה ללמוד עוד ועוד ולשפר ציונים ללא הכרה אם לא הייתה עוצרת לרגע. כשהייתה לה ההזדמנות לעצור הכירה אנשים שרואים בכל דבר הצלחה ואז התעורר בה דיסוננס מטורף על חייה. איך זה ייתכן? </span> </p> <p> <span> דִּמּוּי עַצְמִי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. והערכה עצמית היא אוסף המחשבות והאמונות שיוצרות את האופן שבו האדם מרגיש ביחס לעצמו. ההערכה העצמית מתבססת על הערכים החשובים לנו כבני אדם. הערכים משתנים עם הזמן, לכן ההערכה העצמית דינמית ומשתנה. </span> </p> <p> <span> וזו בעצם הבשורה שלי. גם אם יש לי דימוי עצמי מסוים וההערכה העצמית שלי נמוכה מאוד או רק לא מספיק גבוהה, אני יכולה לשנות את פני הדברים. ההערכה העצמית היא דינמית והיא משתנה באמצעות עבודה פנימית, שחרור אמונות מגבילות והכנסה של אמונות חדשות לחיינו. אמונות שיקדמו אותנו ויגרמו לנו לרגשות חיוביים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:08:16 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post8ed39dd8 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postddb3e6f3 <div data-rss-type="text"> <p> <span> אתמול הבן שלי אמר לי שאני כבר זקנה. זה הצחיק אותי וגרם לי לחשוב על הזמן – הוא חולף לו. פתאום ברטרו פרספקטיבה אני מבינה שבמשפט כמו “החיים עפים לנו” – יש אמת. צודק הנסיך שלי: התבגרתי, אני אמא לחייל שרק אתמול נולד, הבת המדהימה של בעלי כבר חיילת והאוצר שלנו עולה לכיתה א’. לא להאמין </span> </p> <p> <span> למדתי לא מעט בחיים שלי ועברתי דרך. לפני מספר שבועות בהרצאה ברחובות שאלה אותי אחת המשתתפות אם זה אמיתי כל מה שאני עושה. “זה לא הגיוני שאת קמה מאוחר, ישנה צהריים ומספיקה כל כך הרבה….”. אני תמיד שואלת את עצמי מה זה להספיק הרבה… הרבה ממה. הרבה ממה שאני בוחרת. ממה שאני נותנת לו עדיפות. ביום שהבנתי שאני לא יכולה לנהל את הזמן שלי משום שהוא מוגבל – החיים שלי השתנו. הבנתי שאני יכולה לנהל את עצמי בתוך מרחב הזמן הקיים. הבעיה המרכזית של האנשים היא שיש סביבם ‘שודדי זמן’. הם מסתובבים סביבנו ללא סממנים חיצוניים, הם לא באמת מבינים שהם גוזלים לנו לא מעט דקות מחיינו, הם פשוט עסוקים במה שהם רוצים וצריכים. אתם בטח מכירים את אלה ששואלים אם אפשר להפריע רק לשנייה… זהו, שזו לא שנייה. 86,400 שניות יש לי ביום. אני מעדיפה לבחור כיצד ל’בזבז’ אותן, אז בטח תגידו שאני חכמולוגית הרי יש מקומות וזמנים שזה לא ממש בשליטתי. נכון. עכשיו תשאלו את עצמכם מה כן בשליטתכם? אם תפעלו במודע ובמכוון יש הרבה דברים קטנים שאם תעשו אותם תצליחו לנהל את עצמכם טוב יותר במסגרת הזמן. </span> </p> <p> <span> ראשית נתחיל בתכנון… לעבור מרעיון לרעיון, משיחה לשיחה, מוואטסאפ לפייסבוק… זה פשוט זולל לנו זמן. אם התחלנו משימה, כדאי להתרכז בה ולסיים אותה ואם מראש אנחנו יודעים שהיא גדולה מידי מומלץ לחלק אותה למנות קטנות. הרבה בעלי עסקים מגיעים לאימוני לייזר ומשתפים אותי בכך שהם מבזבזים הרבה שעות ולא ממש מבינים על מה ‘בורח’ להם הזמן, ורק כאשר צופים בהם מהצד מגלים שהם לא מודעים לכל ההיסחים שאוספים שנייה ועוד שנייה לדקות ולשעות. </span> </p> <p> <span> שנית חשוב לבדוק את המשימות שלנו ולא רק בהיבטים של דחוף וחשוב כפי שמוכר לכולנו, אלא גם מה רצוי. לעיתים משימות מרנינות מעלות את מצב הרוח. לא כל מה שאנחנו עושים אנחנו אוהבים אבל כשעושים את מה שאוהבים המוטיבציה עולה. </span> </p> <p> <span> דבר נוסף הוא תעדוף. לעיתים על אף דחיפותה של משימה ‘רעש’ המשימה הקטנה והלא דחופה כל כך משתק ומעיק שעדיף לנקותה מעל השולחן. זה מצחיק שכמעט כל אדם שאני פוגשת אומר לי שהוא דחיין או מעיד על מישהו אחר שהוא עצלן… בסיכום הכללי אחרי בדיקה מעמיקה אנחנו מגלים שחסרים רק הכלים לניהול עצמי ואז הדברים זורמים. </span> </p> <p> <span> אני באופן אישי נוהגת להכין רשימה של חלומות… כן, גם מטלות ודברים שאני צריכה לעשות הם בגדר חלומות. באופן קבוע, בסוף כל שבוע, אני מכינה לי רשימה של משימות נגזרות לשבוע הקרוב. ברגוע, לא עמוס. על פי היתכנות ועל בסיס של מגבלות אחרות כמו חוגים, אירועים או קורסים. ממליצה לבחון את יכולת ההספק הידועה לכם ולהשאיר מקום לדברים בלתי צפויים. תמיד יש. זה בדיוק הדברים שלא תלויים בנו. והכי חשוב לדעתי זה איך אנחנו מקבלים אותם… את אותם דברים לא מתוכננים שתקועים לנו כמו עצם בגרון. האם זה באהבה, בתסכול, בכעס או בהשלמה. תלוי מה! הרבה פעמים התגובה שלנו קשורה למה שחווינו באותו היום או איזו היסטוריה יש לנו עם אותו גורם מתקיל. </span> </p> <p> <span> ** </span> </p> <p> <span> המלצה שאני יודעת שקשה לעמוד בה: אם אינכם יכולים להשפיע על הסיטואציה אל תיקחו ללב. </span> </p> <p> <span> אז מה עוד אוכל להמליץ לכם על מנת שהזמן העומד לרשותכם יהיה לטובתכם? </span> </p> <p> <span> תלמדו לומר לא. לא עכשיו, לא כעת, לעולם לא. </span> </p> <p> <span> תעבדו עם טיימר שייתן לכם פרספקטיבה של זמן. </span> </p> <p> <span> האצילו סמכויות או תוודאו שהעברתם חניכה טובה כדי שלא תדרשו שוב להסברים. </span> </p> <p> <span> עבדו בשיטת ה ‘סלמי’ – חתיכה אחר חתיכה. </span> </p> <p> <span> אל תתנו לשודדים את השלל שלהם או שתנהלו את ה’שוד’. </span> </p> <p> <span> תנסו להיות ממוקדי מטרה. </span> </p> <p> <span> כשהמשימה נראית מפחידה פשוט תתחילו. </span> </p> <p> <span> והכי חשוב לטעמי: תשאירו זמן לעצמכם, תהיו עם המשפחה שלכם ותתכננו גם ימים ללא מטלות ומטרות הקשורות בעבודה… תכינו במקביל רשימה של חלומות לנשמה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 07:07:34 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postddb3e6f3 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post3d5a86e8 <div data-rss-type="text"> <p> <span> ביום בהיר אחד פגשתי את החושך. השמש זרחה כמו בכל יום, אבל קרניה פספסו אותי – לא הצלחתי לראותה. על אף שלא ירד גשם בחוץ הרגשתי שמטר של ברד יורד על ראשי ולא הצלחתי להרים את הראש. נפגעתי ממילים, זה מוזר… עד שלא פוגשים אותן, את המילים שמקטינות אותך בעיני עצמך, לא מבינים עד כמה זה כואב </span> </p> <p> <span> ביום שנעלבתי הבנתי שגוף ונפש אחד הם. הלב שלי: הרחב, האוהב, זה שפעם בקצב מטורף – חווה משבר אמיתי. הלחץ הזה, מרוץ החיים, התפיסה שהצלחה היא כמו מסלול מכשולים אתגרי הביאה אותי לקו הסיום עם אי ספיקת לב. הפחד הפך להיות דייר קבע והדיכאון השתלט לי על החיים. העיניים היו כבויות, הלב שבור, האמונה שלי בעצמי התפוגגה והפכתי לקורבן של הנסיבות. האמינו לי… זו לא מי שאני. משקל הגוף שלי הגיע למצב, שמסכן את בריאותי ולקינוח אחרי שעברתי שיקום ועשיתי כברת דרך מטורפת “זכיתי” באירוע מוחי. ושוב …. להתחיל הכל מהתחלה. הפעם זה היה שונה. אפשרתי לחברים הרבים שלי, ולמשפחה האוהבת שלי לעטוף אותי. האנשים המדהימים האלה הזכירו לי שאני בעצמי שמש, הם אמרו שהם מתגעגעים לאור שלי , לשמחה שלי, לצחוקי המתגלגל – הם מתגעגעים אליי. ואז זה היכה בי. איפה אני? מי אחראי על האושר שלי אם לא אנוכי? </span> </p> <p> <span> בסמינרים שלי אני מספרת על ההארה שהייתה לי בטיפול נמרץ – לא הפסקתי לחלום עליי, על ההצלחה העתידית שלי, על האושר האישי שלי ועל הייעוד שלי להיות שם עבור האחר וללוות אותו בדרך לחלומות שלו. כבר אז בתוך המשבר והכאב ראיתי את האור, את כל מה שיש לי היום. הרעיון הוא שלא כל מה שאומרים לנו הוא האמת ועצם העובדה שאנו מאפשרים למילים של אחרים לפגוע בנו זוהי טעות מיסודה. אני יודעת שממש קשה להתעלם אבל אפשר לבחור להיות מאושר,שמח, מואר ולאהוב אנשים. זה תהליך שצריך לעבור ומי שבאמת אוהב את עצמו רצוי שיבדוק מה גורם לו לומר – אני מאושר. </span> </p> <p> <span> האושר בא לידי ביטוי באמצעות הרגשה מוגברת של שמחת חיים, האדם חש רוגע, מביע את אושרו באמצעות חיוך וכל זה מוביל לתחושה של בטחון, שביעות רצון ואפילו אהבה. מי מאיתנו לא מעוניין לקום כל בוקר עם אנרגיה של שמחה, חדווה ועשייה מקדמת? לבני האדם יש יכולת יוצאת דופן לחוות חוויה בראשם לפני שהם מנסים זאת בחיים שלהם. יש המכנים את זה ה”בריאה הכפולה” – פעם בדמיון ולאחר מכן במציאות. אם כך הדבר הרי שניתן לייצר אושר באופן מלאכותי ולא חייבים לתייג אותו רק עם דברים חומריים (גם אתם בוודאי מכירים אנשים שלכאורה השיגו הכל, אך הם עדיין אינם מאושרים). </span> </p> <p> <span> אם אנחנו יכולים לייצר את האושר שלנו מדוע אנחנו חושבים שהאושר הוא דבר שצריך להשיג? הוא נמצא. הוא נוכח. יש מתנות אמיתיות בחיינו ויש דברים ברי קיימא שהם בעלי ערך רב. ערך שאינו נמדד בשטרות ובמטבעות. אתם שואלים איך נייצר אותו ? היכן הוא נמצא? התשובה היא פשוטה – הכרת התודה, הכרת הטוב עושה אותנו למאושרים. לחיות מתוך הכרת תודה משמע לחיות במודעות שכל רגע בחיינו הוא מתנה אמיתית ולכל רגע כזה יש ערך אמיתי. אני כל הזמן אומרת שלחיים שלי יש טעם. אני מודה על כל היופי. </span> </p> <p> <span> תתחילו עם המילה תודה. צעד ראשון. ולמתקדמים אני ממליצה להתחיל להתמקד ברגשות חיוביים. בשבועות הקרובים נעמיק בערכים, במודלים חשובים לצמיחה אישית ואשתף אתכם בסיפורים מהחיים, בלי מסכות ובלי מגננות. אם קראתם עד כה אז הבנתם את הרעיון – אני מאושרת מכל היש, מקבלת באהבה את האין ועושה כמיטב יכולתי כדי שכמה שיותר אנשים יחוו אושר ויחייכו לעולם וזה לזה. </span> </p> <p> <span> לחיינו. לחיי האושר שלנו. </span> </p> <p> <span> טלי ווינברג הינה הבעלים של ‘מנטאלי – להעז ולטרוף את החיים עם טלי’ – מנטורית לחיים, מאמנת, מרצה ומנחת קבוצות – טל’ 0529255566. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 06:55:46 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post3d5a86e8 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post36ad8146 <div data-rss-type="text"> <p> <span> מאמינה בכוח המשיכה </span> </p> <p> <span> לפני הרבה שנים נסעתי עם אחותי למרכז קניות גדול, מרכז שתמיד עמוס ומלא במבקרים. בעודנו מתקרבות לכניסה אני מגדפת על זה שנבזבז זמן יקר על מציאת חנייה. “אל דאגה אחותי – אני הזמנתי חנייה”. היא אמרה לי את המשפט הזה בשיא הרצינות. נו, דמיינו עכשיו את זו שצוחקת הכי חזק שרק אפשר, מתגלגלת מצחוק – זה מה שקרה לי </span> </p> <p> <span> יש דברים שנראים לך אוויליים וטיפשיים בנקודת זמן מסוימת ובשלב מאוחר בחייך אתה מתחבר אליהם באופן טוטאלי. היום אני מוצאת את עצמי מטיפה לכוח המשיכה. מייקל ג’ לוסייה אומר שההגדרה של חוק המשיכה היא: שאני מושך לחיי כל מה שאני מקדיש לו תשומת לב, אנרגיה והתמקדות, לחיוב ולשלילה. בשבוע שעבר דברנו על הקשר שבין המחשבות שלנו, הרגשות שלנו והפעולות הנגזרות מכך. מוכנים לעלות שלב? המחשבות שלנו בעצם בנויות ממילים ובעודנו חושבים על דבר מסוים והופכים את המחשבה למשפט, גם אם לא נאמר בקול רם – המחשבות הללו מעוררות בנו רגשות. יש האומרים שזה משפיע על התדר שלנו. </span> </p> <p> <span> כשיושב מולי מתאמן ומשדר מערוץ הלמה לא – הערוץ הזה שמתמקד רק ברגשות שליליים כמו כעס, מתח, חסך וכדומה אני שואלת שאלות כדי להבין את שורש הבעיה, אך בעיקר חשוב לי שהמתאמן יעבד את המקומות הללו ויעשה מנוי לערוץ הלמה כן – ערוץ חיובי. תדר חיובי ומקדם. אני טוענת שיש משהו באנרגיה שכל אחד מביא לעולם. תחשבו רגע שאתם פוגשים אותי ברחוב ואני כולי זוהרת וזורחת משמחה, מחייכת אליכם חיוך גדול, מתרגשת מהמילים שלכם, מחזירה לכם אהבה. נכון שהתחושה נפלאה? אני מבטיחה לכם שגם אם קמתם על צד שמאל משהו מהחיוניות שלי יעבור אליכם, יגע בכם, יגרום לכם להיזכר בדברים שמעלים חיוך ותפגשו עוד הרבה אנשים מחייכים בדרך, משום שגם אתם תחייכו. כמה פעמים אמרו לכם או שאמרתם למישהו תפסיק לחשוב שלילי או אתה בעצמך מביא את ה”נאחס”, תחשוב חיובי וכיוצא בזה? ייתכן שהמילה תדר שאנו משדרים לא מתחברת לכם עם אנשים – אז מה שתיארתי לכם קודם לכן זה בעצם מצב רוח. אם הורה, מורה, בעל, חבר או שכן למשל יכנסו לבית או לכיתה כועסים, טרודים, עצבניים הסביבה תרגיש את התחושה הזו ולצערי גם תאמץ אותה. השדונים משבוע שעבר מתחברים לי בול להוויה של כל אחד מכם. אתם בטח שואלים איך מתחברים לערוץ הלמה כן? </span> </p> <p> <span> ראשית, כל פעם שאתם שומעים את עצמכם אומרים לא! אסור! או אל! – מייד שאלו את עצמכם מה כן. אל תבזבזו אנרגיה על מה שאתם לא רוצים, זה מייאש, מתיש וממש מתסכל. תשקיעו אנרגיה במה שיוביל אתכם, יקדם אתכם, יעיף אתכם, יאפשר לכם להעז ו’לטרוף’ את החיים. שנית, כשאתם מדברים ומצהירים כל מיני הצהרות תנסו לנסח אותן קצת אחרת. כשהילד או הבעל יוצאים מהבית תצעקו: “תזכרו שאני מאחרת היום” (על פי רוב אנו נוטים לומר אל תשכחו). זוכרים את החניה? היום אני מזמינה קבועה של דברים שאני רוצה, צריכה, מייחלת, ממש מכוונת. כשאני רוצה משהו אני יורדת לשורש העניין ומדייקת באמת מה נחוץ לי או רצוי לי. השאיפות שלי לא נתקעות יותר בתחנת האוטובוס בגלל הערפל, כשהתמונה מעורפלת התוצאה מעורפלת. מכיוון שזה ידוע מראש, אני נערכת מבעוד מועד והפלא ופלא – אין ערפל בתחנה. </span> </p> <p> <span> אני לא נעלבת מאנשים שצוחקים עליי כשאני מציינת שאני מזמינה לי דברים ומאמינה בכוח המשיכה. אני מאחלת להם שגם הם יחשבו בעתיד שהדבר הזה שנראה להם טמטום ברגע זה יהיה משמעותי עבורם בעתיד. התדר החיובי שלי קרוב לליבי, הוא מחובר אליו. אני באמת מאמינה שהשאיפות שלי / החלומות שלי יתגשמו וכל פעם שאני מדמיינת את הדבר הבא אני בהתרגשות מטורפת. </span> </p> <p> <span> כך היה כשחלמתי לכתוב טור בעיתון והנה, אשתף אתכם שהחלום הבא שלי זה להופיע בטלוויזיה – עוד לא רואה את כל התמונה, אבל ללא ספק אני באולפן ואני מ א ו ש ר ת – וזה יבוא). ברור לי שדרושה העזה ושהאחריות לזהות את ההזדמנויות שבדרך היא שלי, אני עובדת מסורה של חוק המשיכה ומבינה היטב את יחסי הגומלין. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תסמכו על זה שיש דבר כזה כוח משיכה אבל בעיקר תהיו אסירי תודה על כל מה שיש לכם ותסמכו על עצמכם שאתם יודעים מה נכון. </span> </p> <p> <span> המשיכו לבחור בעצמכם, טלי </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 06:55:43 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post36ad8146 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postbeb58c83 <div data-rss-type="text"> <p> <span> בואו נדבר על רגשות. בחודש האחרון העברתי הרצאה בנושא חוסן מנטאלי בכפר הנופש “אולגה על הים”. ההגעה לחנייה הייתה מלווה ברגשות מגוונים. במהלך שרותי הצה”לי ביליתי לא מעט שעות במקום הזה – אם מתוקף תפקידי כקצינת נפגעים – ואם מתוקף תפקידי כקצינת משאבי אנוש או הפקה של נופשים, שותפות בהפקה או רק ביקורים ונוכחות באירועים שונים ומגוונים. בקיצור, המקום הזה היה לי בית </span> </p> <p> <span>   </span> <span> מוזר שגם לפני מספר חודשים כשהגעתי לטקס פרידה מאנשי קבע בחיל הים הרגשתי כל כך הרבה דברים – בעיקר שמחה – נו, אולי גם סוג של געגוע לא מוסבר. למדתי בשנה האחרונה שיש לי יכולת לנהל את רגשותיי. בהרצאה עלתה שאלה בנוגע לניהול רגשות. אחת המשתתפות התריסה כנגד דבריי וטענה שאי אפשר לנהל רגשות, זה לא חשבון בנק – ובדיוק על זה רציתי לדבר איתכם. בספרו “שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד” מדבר סטיבן קובי על בנק של רגשות. אני התחברתי לרעיון ואף גיליתי שיש לו יכולת השפעה אדירה במערכות יחסים. </span> </p> <p> <span> תחשבו על זה רגע – לכולנו יש חשבון בנק בו אנו מפקידים את כספנו. הכסף הזה מהווה עבורנו מקור לתפעול חיינו ולהגשמת החלומות והמטרות שלנו. ככל שנפקיד יותר כסף נוכל למשוך יותר כסף ובנוסף נחייה ברווחה מחשבתית – צמצום דאגות אם אפשר לכנות זאת כך. כששני אנשים עומדים זה מול זה ולכל אחד מהם יש את בנק הרגשות שלו, איך נרגיש אמון הדדי או מחויבות? זה פשוט מאוד ומתחבר לטוהר המילה (שעליה נדבר בהמשך הדרך, אולם יש לה מקום בכל טור וטור, בכל יום, בכל שעה ובכל מקום). אם בבנק הרגשות שלי אני מפקידה על בסיס קבוע אהבת חינם, הקשבה אקטיבית, טוב לב, כנות, יושר אזי בכל מערכת יחסים שיחה או מפגש אוכל למשוך בקלות יתרה את הרגשות הללו וגם אם אתבלבל או אפלוט פליטת פה מיותרת תהיה לי עתודה חזקה בבנק שתגבה אותי. </span> </p> <p> <span> מנגד, רגשות שליליים הם כמשיכת יתר בחשבון: זלזול, התנשאות, מעילה באמון וכו’ יגרמו לעומד מולנו לחוש אי נוחות. מה תפקידו של הבנק הזה בעצם? לייצר מרחב בטוח.  </span> <span> אלו הפקדות בונות את המרחב הבטוח? </span> </p> <ol> <li> <span> הבנה – להכיר בערך של מי שעומד מולנו / בן הזוג שלנו. </span> </li> <li> <span> תשומת לב לדברים הקטנים – שימוש במחוות קטנות. </span> </li> <li> <span> עמידה במחויבות – מילה זו מילה ומקיימים הבטחות. </span> </li> <li> <span> הבהרת ציפיות מראש – לדבר… לא להניח הנחות. </span> </li> <li> <span> הפגנת יושר אישי – שקר הוא גירעון משמעותי. </span> </li> <li> <span> התנצלות במלוא הכנות כאשר אנו מושכים מהחשבון. </span> </li> </ol> <p> <span> ואוסיף סעיף נוסף:  </span> <span> תכנון נכון ומודע </span> <span>  בכדי להימנע ממשיכת יתר. לחשוב פעמיים על הפרשנות שלנו לכל דבר ולראות כיצד ניתן להשפיע על הרגש שלנו. המענה למשתתפת בהרצאה היה באמצעות המיקוד על המונח בנק של רגשות. לדבריה “נפל לה האסימון” כשהיא הבינה שהיא זו שמנהלת את חייה ואת כל התחומים בחייה ובאמצעות עבודה על התפיסה שלה בנוגע לרגש ולהשוואה בין רגש לכסף תוכל לעשות שינוי משמעותי. “אני ממש בחריגה גדולה במסגרת שלי, יש לי מישהו קרוב שכשאני נעמדת מולו לא נשאר כלום בחשבון. אתחיל למלא אותו באמצעות השלבים”. </span> </p> <p> <span> אני באופן אישי מאמינה שאנחנו מושכים למרחב שלנו אנשים דומים לנו או לחילופין אנשים ששיש להם צורך כלשהוא ולא תמיד מוסבר להיות בהוויה שלנו. אנחנו מתעצבנים בקלות, צורחים, חוטאים בחטא הגאווה, אוהבים לאסוף נוצות שהן לא שלנו, תחרותיים וכן, יכול להיות שמבחינה פיננסית יש לנו יותר. הטענה שלי היא שדווקא ההסתכלות האחרת והשונה מגדילה משמעותית את הפלוס בבנק ובבנק הרגשות, משום שליקום (או לבורא עולם – כל אחד ומה שנכון לו) יש את הדרך שלו לסגור מעגלים. מכיוון שהכול לטובתי העליונה אני מקפידה כל בוקר להטעין את הגיפט קארד שלי במילים מחממות לב וברגשות חיוביים כך במשך כל היום אני יכולה לעמוד מול כל אדם ולא לחרוג מהמסגרת שאני הכתבתי לעצמי. </span> </p> <p> <span> תהיו טובים. תבחרו בעצמכם. תפקידו נכון בבנק הרגשות שלכם. </span> </p> <p> <span> שלכם באהבה, טלי </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Aug 2023 06:43:04 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-postbeb58c83 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post757ba071 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> במהלך חופשת הקיץ שמעתי טיעונים בעד ונגד החופש. </span> </span> </p> <p> <span> יש הורים שהביעו מרמור גדול על חופשה כל כך ארוכה ושנמאס להם… כן זו המילה שהשתמשו בה – ואל תשפטו אותם. </span> </p> <p> <span> יש הורים שהעלו תמונות באינסטגרם על חופשה מהסרטים, איך כל יום הוא חוויה בפני עצמה וכאשר הם כותבים כמה שהם נהנים ושאין להם בעיה שהחופשה תתארך עושים עליהם סוג של לינץ' וירטואלי ברשתות החברתיות. אז גם עכשיו – אל תשפטו את מי שנהנה מהחופש. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אני טוענת שהאמת נמצאת באמצע ואפשר להבין את כל הטיעונים. החוכמה היא בסופו של יום להסביר את מה שאנחנו אומרים ולמה אנחנו באמת מתכוונים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הרי כולנו אוהבים את ילדינו. תחושת האי נוחות שלי נבעה רק מכך שהילדים שלנו שומעים הכול ורואים הכול. </span> </span> </p> <p> <span> חוש הומור על כך שהחופש הגדול עזב את הקבוצה עובר גם עובר ומעבר לזה עלינו להשקיע בהסברה. לא כלפי מי שמעביר עלינו ביקורת אלא מול ילדינו היקרים מפז. </span> </p> <p> <span> <span> אני יכולה להזדהות עם ההורים שההוצאות בחופש הגדול אינן עומדות בקנה אחד עם יכולתם הכלכלית. אני בהכרח מבינה את מי שעובד ואינו יכול לעצור את עבודתו למשך 60 ימים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הטענה שלי היא שעלינו להיות יצירתיים ולחיות בהתאם ליכולת שלנו. </span> </span> </p> <p> <span> אני בהחלט יכולה להזדהות עם מי שמאוד נהנה עם ילדיו בחופש, ברור לי שהוא יכול לאפשר זאת לעצמו. </span> </p> <p> <span> <span> לא ברור לי הרוע, העברת הביקורת הפוגענית, השיפוטיות. חבל. </span> </span> </p> <p> <span> <span> שגרה זה דבר נפלא וחופש זה דבר נפלא. כל דבר והזמן שלו. וכשיש אילוצים שמקשים או לא מאפשרים אל תשימו את הכובע של השופט התורן. </span> </span> </p> <p> <span> <span> "לדעתי…. " מכירים את אלה? שמביעים את דעתם והיא האמת האבסולוטית? אז זהו שכל אחד והאמת שלו. רק תסבירו אותה מבלי לפגוע באחר. </span> </span> </p> <p> <span> <span> החיים של רבים מאיתנו מורכבים. מרוץ החיים לא עוצר, תמיד מתחיל מקצה חדש. התחרות היא מנת חלקה של התרבות שלנו. </span> </span> </p> <p> <span> ואנחנו??? איפה אנחנו בכל הסיפור? מה אנחנו יכולים לעשות? להוות דוגמא. לשמור על טוהר המילה. להיות יצירתיים. לעשות שיתופי פעולה. לדבר. להסביר. להיות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> חזרנו לשגרה ובקרוב מאוד שוב נצא לחופשה. </span> </span> </p> <p> <span> הילדים… אנחנו כנראה נמשיך לעבוד. אז בבקשה מכם. תכננו כבר כעת את חגי תשרי. אפשר לעבור אותם בשלום עם הוצאות סבירות ועם עזרה הדדית </span> </p> <p> <span> . תסבירו לילדים שלכם את מסגרת האפשרויות שלכם ללא כעס או תסכול. בסופו של יום בין אם לקחנו אותם ללונה פארק, לפארק או להולנד הכי חשוב זה שידעו כמה הם חשובים לנו וכמה אנחנו אוהבים אותם. ולהיות שם ואיתם מתי שרק אפשר וכמה שיותר. </span> </p> <p> <span> בהצלחה לכל מי שהיה לו קשה במהלך החודשיים האחרונים ובהצלחה לכל מי שנהנה מכל רגע. תפרגנו לכל אדם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ולילדנו היקרים מפז אאחל שנה מוצלחת מלאה בהצלחות אישיות. כל אחד מול עצמו – כמיטב יכולתו. שנה מלאה בתקשורת בינאישית חיובית ומקדמת, שנה עמוסה בקשרים חברתיים טובים, בלמידה משמעותית, בתרומה לקהילה ובזמן משפחה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> מאחלת לכם הורים יקרים שתמצאו את הרגע בו תוכלו להוריד טיפה את הרגל מהגז על מנת שתקדישו גם זמן לעצמכם. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> שנה טובה אנשים יקרים. תזכרו יש לכל אחד מכם את היכולת להשפיע על איך תראה השנה הקרובה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 01 Sep 2022 10:56:55 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post757ba071 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post54dc2714 <div data-rss-type="text"> <p> <span> השבוע פגשתי חברה טובה של אחותי. היא שיתפה אותי שהיא מסיימת תפקיד ארוך ומשמעותי בחברה בה עבדה שנים רבות. לאחר השיחה איתה הרגשתי קצת אי נוחות. שאלתי את עצמי האם הייתי צריכה לומר את כל האמת שלי. האם עדיף לו לאדם לחוות בעצמו לטוב ולרע אז להחליט מה נכון בשבילו. </span> </p> <p> <span> אתם מבינים – אני מאמנת אישית, באימון אין לי תשובות, אלא רק שאלות. בשנייה שמתאפשר לנו לייעץ זה יוצא מאיתנו בקלות, זורם כמו נהר, שיטפון. השיחה סבבה סביב נושא העצמאות. אני טוענת שלהיות עצמאי זה משהו מאוד טריקי, שכן עצמאות בכללית מדברת על מצב שבו אין תלות בגורם חיצוני לצורך קיום. וכשמדובר בעסק? כשמדובר בעסק עצמאי יש זוויות ראייה שונות. או ליתר דיוק מגוונות. </span> </p> <p> <span> שירתי בצבא מגיל שמונה עשרה ועד גיל ארבעים ושתיים, מעולם לא הייתי שכירה במובן הפשוט של המילה ובטח לא עצמאית. כשהשתחררתי ידעתי מה אני רוצה לעשות / להיות והיה ברור לי שהסטטוס שלי יהיה עצמאית. הסטטוס היה ברור – לא המשמעות. אני כבר שנה עצמאית בשטח. נהנית, צומחת, עסוקה, מאושרת, אבל ממש לא עצמאית. אני חושבת שלהיות עצמאי זה אומר שכל האחריות עליי, אבל אני בהחלט תלויה בעשרות גורמים, אנשים, מקומות על מנת להיות עסק מצליח. בכל רגע נתון שיתוף פעולה כזה או אחר, נוכחות בנטוורקינג או גלישה באינטרנט מעלים אותי שלב או מכוונים אותי לעבר המטרות העסקיות שלי. העצמאות לדעתי באה לידי ביטוי ביכולת הבחירה, התכנון והמיקוד ותאמינו לי זה מאוד משמעותי. </span> </p> <p> <span> אז מה הבעיה אתם בטח שואלים? </span> </p> <p> <span> כאחת שרוצה לטרוף את החיים אני חייבת לראות גם את התמונה הרחבה והכוללת. לא תמיד בעסק עצמאי ניתן לייצר יציבות בשכר והכי חשוב לדעתי זה תאום ציפיות בנוגע לגובה ההכנסה. כן! אני בעד שינויים, בעד צמיחה אישית, בעד כל מה שעושה לנו טוב, אבל על אותה סקאלה אני גם בעד היגיון, שפיות ונוחות. אפשר לצאת מאזור הנוחות אחרי שמבינים את כל המשמעויות ומקבלים החלטה מושכלת. אני מכירה לא מעט אנשים שבחרו לרדת ברמת השכר ובפועל עלתה רמת החיים שלהם. מבולבלים? זה בהחלט יכול לקרות, הכל מתחיל ונגמר בסדרי עדיפויות ובערכים. לכן השאלה שהייתי צריכה לשאול באותו ערב היא: מה הערך שהכי חשוב לך? ומפה לצאת לדרך של תובנות, מחשבות והחלטות. </span> </p> <p> <span> אחד הדברים שגיליתי בדרך הוא שהמשמעת נותנת משמעות, מתווה מדיניות ומאפשרת קפיצות משמעותיות בעסק. אנשים מחפשים סדנאות לניהול זמן… אי אפשר לנהל את הזמן. אנחנו צריכים ללמוד להתנהל. אפשר להגיע לתוצאות מצוינות אם מתנהלים בצורה נכונה ועושים את הפעולות הדרושות. זה תמיד מזכיר לי את הסיפור על הגברת שכל שבוע מתלוננת שהיא לעולם לא זכתה בלוטו. לאחר שיחה קצרה איתה מסתבר שמעולם לא שלחה כרטיס או השתתפה בהגרלה. נו שויין. </span> </p> <p> <span> אז מי שרוצה להיות עצמאי צריך לדעת מה המחיר שהוא עשוי לשלם וגם מה הרווחיים העתידיים שלו (לא רק בהיבטים הכספיים). מי שרוצה להיות עצמאי צריך להשקיע בעסק, להשקיע בעצמו וכל הזמן לשאוף להתקדם , לייעל ולשפר. אני באמת מאמינה שהעסק הוא אני. וכשאני פותרת את הבעיות שלי עם עצמי הבעיות האישיות שלי לא נכנסות לתוך העסק ומשפיעות עליו. אז מה אמרתי לה בעצם? שקשה אבל מאתגר, שחדש אבל אפשר להכיר, שדורש הרבה מחשבה אבל זה לא סוף העולם, שיש פנאי אבל אין שקט, שיש שקט אבל לא תמיד יש פנאי. אמרתי לה שצריך ללמוד על מיסים, על כספים ועל לקוחות אבל בעיקר אמרתי לה שהיא צריכה ללמוד על עצמה. מה נכון לה ומה מתאים לה. </span> </p> <p> <span> מאחלת לכולכם שפע, אומץ ובחירות נכונות עבורכם. לחיי כל העסקים – הגדולים ואלה שעוד יהיו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 21 Jul 2022 11:36:00 GMT taliweinberg2017@gmail.com (טלי ווינברג) https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post54dc2714 thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post אומרים שמי שמאמין לא מפחד. שאמונה מחזקת אותנו, מאפשרת לנו נגישות למקורות כוח – פנימיים. משהו בהבנה שלכל 'חוק' יש הסבר לכאורה מקדמת אותנו בחיים. בנוסף כשאדם שייך לקהילה של מאמינים יש לנו גם מקור כוח חיצוני משמעותי. ומה קורה כשמתייחסים לאמונה עצמית? לא רק בהקשר הדתי והרוחני? האם האמונות שלי מחזקות אותי או מחלישות אותי? לא מתייחסת למה שכתוב אלא למילים, למחשבות שהם אצלי בתוך הראש, נקרא לזה התפיסה שלי – המציאות של חיי. <div data-rss-type="text"> <h3> <span> This is a subtitle for your new post </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irt-cdn.multiscreensite.com/md/dmtmpl/dms3rep/multi/blog_post_image.png"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> אומרים שמי שמאמין לא מפחד. שאמונה מחזקת אותנו, מאפשרת לנו נגישות למקורות כוח – פנימיים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> משהו בהבנה שלכל 'חוק' יש הסבר לכאורה מקדמת אותנו בחיים. בנוסף כשאדם שייך לקהילה של מאמינים יש לנו גם מקור כוח חיצוני משמעותי. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ומה קורה כשמתייחסים לאמונה עצמית? לא רק בהקשר הדתי והרוחני? האם האמונות שלי מחזקות אותי או מחלישות אותי? </span> </span> </p> <p> <span> לא מתייחסת למה שכתוב אלא למילים, למחשבות שהם אצלי בתוך הראש, נקרא לזה התפיסה שלי – המציאות של חיי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אז בטח כבר הבנתם – יש גם אמונות מגבילות, מאוד. אמונות שלא מקדמות אותנו וניתן לומר שלעתים הן גם הרסניות. </span> </span> </p> <p> <span> <span> בתחום של ההתפתחות המנטאלית ובעיקר ב-NLP מדברים על שינוי אמונות. היום כבר יודעים בוודאות שהאמונות שלנו משפיעות באופן ישיר על מציאות חיינו ועל איכות חיינו. האמונות האלה שהמקור שלהן ב מ ח ש ב ה שלנו נוצרו בהשפעת הסביבה, משהו ששמענו, טראומה, חוויה, תוצאה כלשהי מאירוע כלשהו. הדבר שבו אנו מאמינים נתפס כמציאות. </span> </span> </p> <p> <span> אנחנו לא שואלים את עצמנו שאלה כמו האם זו האמת, משום שברגע שיצרנו / נוצרה האמונה הזו, אנחנו מצדיקים אותה כל הזמן. </span> </p> <p> <span> <span> כשאנחנו ממשיכים לחשוב שוב ושוב על אותן אמונות הן הופכות להרגל. אפשר לומר שאנחנו מייצרים מחשבה דומיננטית שמובילה לרגש דומיננטי. </span> </span> </p> <p> <span> <span> ככל שאנו חווים את הרגש הזה שוב ושוב (גם אם זו רק המחשבה שלנו בלי קשר למציאות) הוא יהפוך למוקד עלייה לרגל, תמיד נגיע אליו גם אם נשנה במעט את המסלול. כשהמוח מתרגל זה כמו התמכרות, הוא זקוק לאותו רגש שהורגל אליו. זה נשמע מופרך, אבל עד שלא ממש מזהים במסדר זיהוי חושפני את האמונה המגבילה שלנו ומחליפים אותה באמונה שמשרתת אותנו, המסלול במוח לא משתנה. </span> </span> </p> <p> <span> האמונות או מעכבות או מקדמות ואם נתקלתם במבוי סתום בחייכם זה הרגע לעצור ולשאול את עצמכם – אילו אמונות מנהלות את חייכם ומקובעות אצלכם במוח? </span> </p> <p> <span> הטענה היא שאין דבר כזה הרס עצמי או התנהגות עם כוונה שלילית – לכל התנהגות, גם אם אנחנו לא ממש אוהבים אותה יש כוונה חיובית עליונה. כל אחד מאיתנו עושה דברים מתוך אמונה שהדרך שלו תוביל אותו למקום טוב או שתגן עליו בכדי שלא יגיע למקום רע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המוח שלנו והרגשות שלנו לא מצטיינים ברציונליות. אם יש לי אמונה מסויימת (מעכבת) על נושא מסוים כמו: כסף, זוגיות וכיוצא בזה, אני אתרחק ממנו גם אם אני יודעת שאני רוצה אותו. רוב בני האדם לא מעוניינים להרוס לעצמם במזיד את אושרם, א ב ל ברמה מסויימת ולא מודעת אמונות מעכבות לגבי נושא מסוים גורמות לנו לחוש למשל כאב כשאנו מקשרים בין הנושא למציאות חיינו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> שימו לב … אמונה שמעכבת אותי כאמור גם מועילה לי. רוצה לומר שומרת עליי או רק נותנת לי תחושה טובה. </span> </span> </p> <p> <span> מתאמנת רווקה שלי שכל הזמן חוזרת על המשפט "כל הגברים הטובים נשואים" בעצם משמיעה בקול רם את האמונה שלה… אז איך היא מגנה עליה אתם שואלים? היא משאירה אותה באיזור הנוחות שלה. לדחיינות שנוצרה בחיפוש אחר הבעל המבוקש יש הסבר. חבל להתאמץ. היא נותרה רווקה כי אין גבר טוב שהוא רווק… לא נותר עבורה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אני ממליצה לכולכם להחליף תמיד אמונה מגבילה באמונה מקדמת. זכרו שהמציאות של חיינו היא זו שאנו הגדרנו באמצעות האמונות שלנו. תמיד תחשבו איך אתם מעדיפים לחיות את חייכם ומה אתם מעדיפים לחוות. תשתמשו תמיד בהצהרות חיוביות. מאז תחילת התהליך האישי שלי אני מקפידה לומר לעצמי על בסיס קבוע: " אני יודעת שאני ראויה לכל הטוב שעוטף אותי ואני יודעת שמגיע לי להצליח … וכו'". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אם עדיין לא שמעתם על המילה אוטוסוגסטיה… ברוכים הבאים לעולם שלי. מדובר בשכנוע עצמי באמצעות חזרתיות. </span> </span> </p> <p> <span> תנסו להיזכר במשפטים ששמעתם בילדות ללא הרף ותשאלו את עצמכם היכן פוגשים אתכם המשפטים הללו כיום. מתאמנים רבים זוכרים ש"בשביל כסף צריך לעבוד קשה מאוד"…. איך פועלים אנשים שזו האמונה שלהם על כסף לעומת אנשים שמאמינים ש"כסף נדבק אליהם בכל זמן ובכל מקום" ? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אז ממליצה לחזור על דברים שמקדמים אתכם ולהאמין בעצמכם. תיפרדו מאמונות מגבילות ותזכרו שרוב האמונות המגבילות סובבות סביב שלוש תחושות: חוסר תקווה, חוסר אונים וחוסר ערך. </span> </p> <p> <span> תדעו שתמיד תוכלו להצליח, שגם אתם יכולים להצליח – ושאתם חלק מקהילת המצליחנים. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> לאמונה יש כוח. למחשבות שלכם יש עוד הרבה יותר כוח. </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Sun, 17 Jul 2022 11:19:06 GMT taliweinberg2017@gmail.com (טלי ווינברג) https://www.mentaliweinberg.co.il/my-post thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/make-the-most-of-the-season-by-following-these-simple-guidelines <div data-rss-type="text"> <p> <span> <font> ביום בהיר אחד פגשתי את החושך. השמש זרחה כמו בכל יום, אבל קרניה פספסו אותי - לא הצלחתי לראותה. על אף שלא ירד גשם בחוץ הרגשתי שמטר של ברד יורד על ראשי ולא הצלחתי להרים את הראש. נפגעתי ממילים, זה מוזר... עד שלא פוגשים אותן, את המילים שמקטינות אותך בעיני עצמך, לא מבינים עד כמה זה כואב. ביום שנעלבתי הבנתי שגוף ונפש אחד הם. הלב שלי: הרחב, האוהב, זה שפעם בקצב מטורף - חווה משבר אמיתי. הלחץ הזה, מרוץ החיים, התפיסה שהצלחה היא כמו מסלול מכשולים אתגרי הביאה אותי לקו הסיום עם אי ספיקת לב. הפחד הפך להיות דייר קבע והדיכאון השתלט לי על החיים. העיניים היו כבויות, הלב שבור, האמונה שלי בעצמי התפוגגה והפכתי לקורבן של הנסיבות. האמינו לי... זו לא מי שאני. משקל הגוף שלי הגיע למצב, שמסכן את בריאותי ולקינוח אחרי שעברתי שיקום ועשיתי כברת דרך מטורפת "זכיתי" באירוע מוחי. ושוב .... להתחיל הכל מהתחלה. </font> </span> </p> <p> <span> <font> הפעם זה היה שונה. אפשרתי לחברים הרבים שלי, ולמשפחה האוהבת שלי לעטוף אותי. האנשים המדהימים האלה הזכירו לי שאני בעצמי שמש, הם אמרו שהם מתגעגעים לאור שלי , לשמחה שלי, לצחוקי המתגלגל - הם מתגעגעים אליי. ואז זה הכה בי. איפה אני? מי אחראי על האושר שלי אם לא אנוכי? </font> </span> </p> <p> <span> <font> בסמינרים שלי אני מספרת על ההארה שהייתה לי בטיפול נמרץ - לא הפסקתי לחלום עליי, על ההצלחה העתידית שלי על האושר האישי שלי ועל הייעוד שלי להיות שם עבור האחר וללוות אותו בדרך לחלומות שלו. כבר אז בתוך המשבר והכאב ראיתי את האור, את כל מה שיש לי היום. </font> </span> </p> <p> <span> <font> הרעיון הוא שלא כל מה שאומרים לנו הוא האמת ועצם העובדה שאנו מאפשרים למילים של אחרים לפגוע בנו זוהי טעות מיסודה. אני יודעת שממש קשה להתעלם אבל אפשר לבחור להיות מאושר, שמח, מואר ולאהוב אנשים. זה תהליך שצריך לעבור ומי שבאמת אוהב את עצמו רצוי שיבדוק מה גורם לו לומר - אני מאושר. </font> </span> </p> <p> <span> <font> האושר בא לידי ביטוי באמצעות הרגשה מוגברת של שמחת חיים, האדם חש רוגע, מביע את אושרו באמצעות חיוך וכל זה מוביל לתחושה של בטחון, שביעות רצון ואפילו אהבה. </font> </span> </p> <p> <span> <font> מי מאיתנו לא מעוניין לקום כל בוקר עם אנרגיה של שמחה, חדווה ועשייה מקדמת? </font> </span> </p> <p> <span> <font> לבני האדם יש יכולת יוצאת דופן לחוות חוויה בראשם לפני שהם מנסים זאת בחיים שלהם. יש המכנים את זה ה"בריאה הכפולה" - פעם בדמיון ולאחר מכן במציאות. אם כך הדבר הרי שניתן לייצר אושר באופן מלאכותי ולא חייבים לתייג אותו רק עם דברים חומריים. ( גם אתם בוודאי מכירים אנשים שלכאורה השיגו הכל, אך הם עדיין אינם מאושרים). </font> </span> </p> <p> <span> <font> אם אנחנו יכולים לייצר את האושר שלנו מדוע אנחנו חושבים שהאושר הוא דבר שצריך להשיג? הוא נמצא. הוא נוכח. יש מתנות אמיתיות בחיינו ויש דברים ברי קיימא שהם בעלי ערך רב. ערך שאינו נמדד בשטרות ובמטבעות . </font> </span> </p> <p> <span> <font> אתם שואלים איך נייצר אותו ? היכן הוא נמצא? התשובה היא פשוטה - הכרת התודה /הכרת הטוב עושה אותנו למאושרים. לחיות מתוך הכרת תודה משמע לחיות במודעות שכל רגע בחיינו הוא מתנה אמיתית ולכל רגע כזה יש ערך אמיתי. </font> </span> </p> <p> <span> <font> אני כל הזמן אומרת שלחיים שלי יש טעם. אני מודה על כל היופי. </font> </span> </p> <p> <span> <font> תתחילו עם המילה תודה. צעד ראשון. ולמתקדמים אני ממליצה להתחיל להתמקד ברגשות חיוביים. </font> </span> </p> <p> <span> <font> לחיינו. לחיי האושר שלנו. </font> </span> </p> <p> <span> <font> מה לכתוב בסוף כל בלוג? או איך שזה לא נקרא..... </font> </span> </p> <p> <span> <font> <br/> </font> </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Sun, 29 Mar 2020 13:39:38 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/make-the-most-of-the-season-by-following-these-simple-guidelines thumbnail main image https://www.mentaliweinberg.co.il/keep-in-touch-with-site-visitors-and-boost-loyalty <div data-rss-type="text"> <p> <span> <font> לצמיחה אישית, להתקדמות וליצירת מערכות יחסים חדשות יש מחיר, זה נכון, אנו נדרשים לצאת מ"אזור הנוחות" . מהו אותו אזור ? מי הגדיר אותו? מי צריך להגדיר אותו? </font> </span> </p> <p> <span> <font> רוב האנשים שאני פוגשת טוענים שהם שונאים שינויים. </font> </span> </p> <p> <span> <font>  אם אנחנו יודעים בוודאות ששינוי מסויים באורח חיינו יאפשר לנו להשיג דברים שחלמנו עליהם למה אנחנו עדיין מפחדים מהשינוי? </font> </span> </p> <p> <span> <font>  עד כמה שזה מפתיע את השינוי מבצעים בראש ובראשונה על ידי החשיבה. שינוי מחשבתי גורם לשינוי התנהגותי בדרך אל המטרה שהצבנו לעצמנו. כן... אני יודעת שזה ממש מקומם שכל הזמן אומרים לנו שהכול בראש... אז אני אבחר לומר ,שכמעט הכל בראש ואם נשכיל להסתכל על ההזדמנות שבשינוי יש אפשרות שנצא לדרך חדשה שתפתח עבורנו דלתות רבות ותאפשר לנו להשיג את מה שתמיד חלמנו עליו - רצינו בכל מאודנו , אך לא הוצאנו אל הפועל. </font> </span> </p> <p> <span> <font>  למה זה קורה? </font> </span> </p> <p> <span> <font> בשפת האימון מדברים על שדונים - כאלה שיושבים לנו על הכתף ומסבירים לנו - למה לא כדאי, מדוע זה לא משתלם... או בקיצור - מפחידים אותנו לקראת כל שינוי. </font> </span> </p> <p> <span> <font> לפעמים אלה הקולות שלנו שמפרטים לנו: שאין לי זמן, אין לי כסף, אין לי יכולת, ולפעמים מדובר באנשים אמיתיים, שחושבים שמה שהם אומרים זו האמת לאמיתה והם "הורגים" לנו את החלומות. היום אני יודעת להקשיב לכל עצה ולקחת ממנה רק מה שמרגיש לי נכון עבורי. אם מישהו חושש משינוי שאני רוצה לעשות הוא רואה את עצמו כמבצע השינוי ואנחנו ממש לא בנויים מאותם ערכים, אמונות ויכולות. </font> </span> </p> <p> <span> <font> גם אירועים משבריים יכולים לייצר לנו הזדמנויות חדשות. </font> </span> </p> <p> <span> <font> כשהחלטתי שאני רוצה להתגרש פגשתי מקרוב את השדונים שלי, הם כל הזמן הציגו נימוקים משכנעים שלא היו מביישים את פרקליט השטן. הם הסבירו לי בצורה רהוטה למה זה לא נכון... נשבעת לכם שזה נשמע כמו: מה את חושבת לעצמך - אף אחד לא ייקח אותך, את לא תסתדרי כלכלית ותהיי תלויה בהורים, להיות גרושה זה סמל סטאטוס שלילי והרבה זוגות חברים יעזבו אותך בגלל זה , את תהיי אבודה וגם יהיה לך קשה להתגבר, לא תקבלי תפקידים טובים בצבא כי תהיי חד הורית והרשימה היתה ארוכה. </font> </span> </p> <p> <span> <font>  גם האנשים הקרובים אליי, אנשים שאוהבים אותי באמת, כל הזמן יעצו לי למה לא. אף אחד לא חשב לרגע לעצור ולשאול למה זה כן נכון ואיך אסתדר ואגדל את הילד המדהים שלי בתוך הקושי שייוצר. </font> </span> </p> <p> <span> <font> אני שמה את הדברים על השולחן- זה מאוד מפחיד לבצע החלטה מהסוג הזה. וגם היום בראייה לאחור אני בעד לשמור על המשפחה כמקשה אחת, אבל אם באמת הגעתי למסקנה שזה מה שנכון עבורי, איש לא רשאי לומר לי הישארי ב"אזור הנוחות" שלך. לא היה לי נוח. לא היה לי נכון. בשנייה שהחלטתי שאני חזקה, יכולה, יודעת מה טוב בשבילי יצאתי למסע ממקום חיובי ומקדם. התיידדתי עם השדונים שלי והסברתי להם שגם אני עורכת דין ממולחת ויש לי טיעוני נגד מצוינים. הבהרתי להם שזו לא מלחמה, אלא בחירה מודעת והחלטתי לשמור על טוהר המילה בתהליך משום שאני קודם כל מכבדת את עצמי. </font> </span> </p> <p> <span> <font> זוכרים מה אמרו לי השדונים? לא עבד להם. התחתנתי פעם נוספת אחרי שמצאתי חבר לחיים ( הוא לא לקח אותי - אני בחרתי בו), הבאתי ילד מדהים נוסף לעולם בגיל 40, גידלתי את בני בכורי לאהבת אדם ואהבת הארץ ולא חסר לו דבר, מעולם לא הרגשתי מתויגת כגרושה, החברים שלי היו שם לאורך כל הדרך ( וגם עם הגרוש שלי), ביצעתי תפקידים מדהימים ופורצי דרך בצבא ולא הייתי אבודה - לא היה קשה - היה מורכב ומאתגר. אני יודעת שלא כך הדבר לכולם. </font> </span> </p> <p> <span> <font> השינוי שלי התבצע במחשבה, פעלתי עם רגשות חיוביים ולכן התוצאות היו הכי נכונות עבורי. סמכתי על הכוחות שלי, על היכולות שלי , על האמונה בי ובעצמי - וכן... זו עבודה קשה ( אופס... מילה לא טובה - זו עבודה חשובה). </font> </span> </p> <p> <span> <font> אז בואו נתחיל לשאול מה כן, מה נכון, מה מותר, מה אפשרי , מה רצוי, מה ייתכן וכיצד. </font> </span> </p> <p> <span> <font> בואו נפרד מהאי אפשר, לא יכול , האין והשלילי. ניתן לשלול דבר מה ועדיין לדבוק בדרך חיובית שמקדמת מחשבה ועשייה. </font> </span> </p> <p> <span> <font> תבחרו תמיד בעצמכם. </font> </span> </p> <p> <span> <font> <br/> </font> </span> </p> <p> <span> <font> <b>  "הזהר במה שאתה משקה את חלומותיך. השקה אותם בדאגה ופחד והם יצמיחו עשבים שיחנקו את החיים מחלומותיך. השקה אותם באופטימיות ובפתרונות ותקצור הצלחה.  </b> </font> </span> </p> <p> <span> <font> <b> תמיד השאר דרוך ומוכן לרגע בו תוכל להפוך בעיה להזדמנות להצלחה". ( לאו- צה) </b> </font> </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Sun, 29 Mar 2020 13:39:38 GMT https://www.mentaliweinberg.co.il/keep-in-touch-with-site-visitors-and-boost-loyalty thumbnail main image